המדריך למַקְצוּעוֹת-יד / javali

  • warning: Parameter 1 to theme_field() expected to be a reference, value given in /home/jscd/public_html/drupal5test/includes/theme.inc on line 170.
  • warning: Parameter 1 to theme_field() expected to be a reference, value given in /home/jscd/public_html/drupal5test/includes/theme.inc on line 170.
  • warning: Parameter 1 to theme_field() expected to be a reference, value given in /home/jscd/public_html/drupal5test/includes/theme.inc on line 170.
  • warning: Parameter 1 to theme_field() expected to be a reference, value given in /home/jscd/public_html/drupal5test/includes/theme.inc on line 170.
  • strict warning: Only variables should be passed by reference in /home/jscd/public_html/drupal5test/modules/community_tags/community_tags.module on line 178.

דבר ראשון, חשוב מאוד לא להיתפס למספרים ולא לשמות. המספרים במַקְצוּעוֹת (כן, מַקְצוּעָה היא נקבה, להבדיל ממִקְצוֹעַ שהוא זכר!) של "סטנלי" מציינים את הגודל של המקצועה. השמות אמורים לציין את השימוש.  חברת סטנלי, כשהכניסה את המקצועות ממתכת, נתנה לכל מקצועה גם שם שציין, פחות או יותר, את השימוש המיועד.  אבל זה לא בדיוק.  בפרט, אתה יכול להחליף בין 5,6 ו-7 כאשר היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם תלויים בשימוש ובהעדפות אישיות. 

השמות של המקצועות הם:

3, 4  ו- ½4 נקראים     Smooth Plane

½5  ו- ¼5 נקראים Jack Plane ה-¼5 נקרא גם Junior Jack ושימש בעיקר לבתי ספר, כדי שלא יהיה כבד מדי לילדים

6 נקרא  Fore Plane

7 ו- 8  Jointer Plane

 

ttt1.jpg

 

מבחינת שימוש, המקצועות הקטנות משמשות להחלקת המשטח ולהכנתו לגימור. הן קצרות מכדי שיוכלו לשמש ליישור. (זה לא לגמרי נכון - אפשר להשתמש בהן, רק זה לא נוח ודורש הרבה תשומת לב לדברים שמקצועה ארוכה עושה אוטומטית.)  בפרט, אני לא חושב שה-4 יתאים לך אם אתה משתמש בלוחות ארוכים.

ליישור, אני לרוב משתמש בשלוש מקצועות לכל היותר (בתמונה הראשונה). הרחוקה ביותר היא ה Jack Plane , במקרה הזה של Mathieson . האמצעית היא Jointer plane של John Mosley והקרובה Low Angle Jack  של  Veritas. 

ב-Jack  אני משתמש כדי להוריד כמויות גדולות של עץ.  אם מדובר על עץ לא מוקצע או על עץ מעוות, זה הכרחי.  הלהב שלו מאוד קמור (תמונה שנייה) והוא מכוון להוריד שבב בעובי של כחצי מ"מ.  הגודל של המקצועה דומה לזה של ה-6 של סטנלי.  אני מעדיף מקצועת עץ כי משקלה משמעותית קטן מזה של ה-6, וכאשר צריך להוריד הרבה עץ זה מאוד משמעותי.  מעבר לזה העץ ספוג בשמן פשתן מה שמקל מאוד על העבודה.  את המקצועות הללו כמעט ולא צריך לשמן. 

 

ttt2.jpg

ה-¬Jointer  הוא בערך בגודל של ה-7.  הלהב מושחז ישר לגמרי, למעט הפינות.  הוא בד"כ מכוון לעומק של עשירית עד שישית מ"מ. התפקיד שלו הוא להוריד את התעלות שהשאיר ה-Jack  וליישר את המשטח לגמרי.  הסיבות לשימוש במקצועת עץ מפורטות לעיל.

ה-Low Angle Jack  משמש להחלקה של המשטח וליישור עדין.  הוא מכוון בערך ל- 1/30 מ"מ, ומשמש כדי להגיע גם לרמת גימור גבוהה וגם לדיוק גבוה.

סדר העבודה עשוי להשתנות בהתאם לדרישות.  בפרט, אם לא צריך אני לפעמים מדלג על ה-Jack  ואם אני לא צריך גימור טוב אני מוותר על ה-Low Angle Jack   . מצד שני, בלוחות קצרים ובעצים בעייתיים אני לפעמים מדלג על ה-Jointer  ועובר ישר ל- Low Angle Jack.

אם אתה יכול להרשות לעצמך רק מקצועה אחת, Low Angle Jack  זו בחירה טובה.  זהו מקצועה מצויינת, וורסטילית מאוד ותשרת אותך שנים רבות.  אפשרות חליפית היא מס' 6 שתיתן לך קצת יותר אורך, אבל לא יותר מדי משקל. במשך כמה שנים עבדתי בעיקר עם ה-6. אם אתה יכול שתי מקצועות הייתי הולך על Low Angle Jack ואיזה שהוא Jointer . ה- Bevel Up Jointer  של Veritas צריך להיות טוב מאוד.  לחליפין, מס' 5 ומס' 7 יעשו את העבודה טוב.

עד עכשיו היה פשוט.  כאן זה מתחיל להסתבך.

בעבודה עם מקצועה יש 6 זוויות חשובות שאזכיר את כולן, אבל נדון בעיקר ב-4 מתוכן.  הזוויות הללו הן: bevel, bedding, cutting, clearance, back bevel ו-skew.

זווית ההטיה (skew) היא הזוית בה הלהב נוטה לעומת כיוון ההקצעה.  יש מקצועות שבהן הלהב מותקן בזווית, ואפשר לסובב את המקצועה בהקצעה.  בשאר הדיון נתעלם מהזווית הזו ונניח שהזוית היא 0 - הלהב ניצב לכיוון ההקצעה.

זווית המשחז (bevel) היא הזווית שבה מושחז הלהב - זוהי הזוית שנוצרת בין גב הלהב לבין השיפוע שיוצר את החוד.  

זווית משחז גב (Back bevel) היא זווית של שיפוע קטן שמוסיפים לפעמים במקצועות bevel down בשביל להעלות את זווית החיתוך.  אנחנו נתעלם מזה בדיון הנוכחי.

זווית המסד (Bedding) - הזווית בה יושב הלהב במקצועה.

שתי הזוויות הבאות הן פונקציה של הזוויות הקודמות ושל הצורה בה מוכנס הלהב.

זווית החיתוך (cutting) היא הזווית בה הלהב פוגע בעץ.  במקצועות משחז תחתי (bevel down) זוהי זווית המסד.  במקצועות משחז עילי זהו הסכום של זווית המסד וזווית המשחז - ראה איור מצורף

זווית היציאה (clearance) היא הזווית שנוצרת מאחורי הלהב.

 

model.png

מבין כל הזוויות הללו, החשובה ביותר מבחינת ההשפעה על ההקצעה היא זווית החיתוך. כשזווית החיתוך נמוכה ההקצעה קלה יותר אבל יש נטייה גבוהה יותר להתפצלות.  בעצים קשים עם שינויי כיוון, זוויות גבוהות נותנות תוצאות טובות יותר אבל ההקצעה הרבה יותר קשה, והלהב נשחק יותר מהר.  בחיתוך של end grain אין אותה בעיה של התפצלות (יש אחרות...) ולכן יש ההעדפה לזוויות חיתוך נמוכות. זווית של 45 מעלות נחשבת לפשרה טובה למדי עבור עצים רכים עם סיבים ישרים.

זווית היציאה חשובה משתי סיבות - האחת היא שאם הזווית קטנה מדי, הלהב ייטה "לרכב" על העץ ופחות לחתוך אותו ולכן ככל שזווית היציאה גבוהה יותר ההקצעה קלה יותר. הסיבה השנייה היא שככל שהזווית נמוכה יותר הלהב נשחק מהר יותר.  ככלל, זוויות שמעל 10-12 מעלות עובדות.

מהדיון עד עתה עולה שבהינתן זווית חיתוך רצויה היה כדאי שזווית המשחז תהיה קטנה ככל הניתן על מנת שזווית היציאה תהיה גדולה ככל הניתן. אבל גם על זה יש מגבלות.  המגבלות הן משני סוגים.  ראשית הפלדה עצמה מגבילה את הזווית המינימלית שבה נוצר חוד.  פלדת כלים רגילה (O1) יכולה לקבל חוד טוב בזויות של 25 מעלות ומעלה.  לפלדות אחרות יש גבולות אחרים.  בפרט, יש הטוענים שהחוד שפלדת A2 צריכה זוויות של 30 מעלות ומעלה ושהחוד אינו מושלם בזוית של 25 מעלות.  המגבלה השנייה היא שכאשר מקציעים עץ קשה מופעלים לחצים גבוהים מאוד על הלהב.  אם החוד עדין מדי הוא יישבר.

עכשיו מגיעים למשחז עילי מול משחז תחתי. כנגר, אין
לך הרבה שליטה על זווית המסד. (יש כמה מקצועות שמאפשרות שינוי אבל אלו
כלים לאספנים לא לנגרים). יש לך שליטה על זווית המשחז. במקצועת משחז עילי
שינוי זווית המשחז משנה את זווית החיתוך. במקצועת משחז תחתי זווית החיתוך
קבועה (למעט משחז גב) ויש לך שליטה על זווית היציאה. היכולת לשלוט בזווית
החיתוך היא אחד היתרונות של מקצועות משחז עילי. יתרון נוסף של מקצועות
משחז עילי הוא שיש תמיכה בלהב כמעט עד החוד שלו.

במקצועות משחז עילי זווית מסד של 20 מעלות בתוספת זווית משחז מינימלית של 25 מעלות נותנת זווית חיתוך של 45 מעלות.  זוהי זווית טובה לפשרה, אבל כשרוצים לחתוך end grain עדיף זווית נמוכה יותר. בשביל זה עושים מקצועות low angle שהן מקצועהת משחז עילי עם זווית מסד של 12 מעלות מה שמאפשר להוריד את זווית החיתוך ל-37 מעלות. 

היסטורית למקצועות משחז עילי הייתה בעיה שהמסד נטה להישבר בשל המאמצים בהם הוא עומד.  זה מסביר את העובדה שעיקר מקצועות המשחז עילי היו מקצועות קטנים.  הדוגמה העיקרית למקצועת משחז עילי גדול היא מספר 62 של סטנלי שנוצרה בשביל להקציע לוחות חיתוך של קצבים שבהם משטח החיתוך פונה ל-end grain. הבעיה הזו אינה קיימת עם פלדות חדשות ולכן מקצועות משחז עילי נעשות פופולריות יותר.

למקצועות משחז עילי ישנם חסרונות. אחד החסרונות שמוזכרים הרבה הוא שבגלל צורת הכנסת הלהב מרכז הכובד של המקצועה משתנה. אני נוטה להאמין שהמדובר רק בהרגל ולא בבעייה אמיתית.

בעייה אחרת היא שהמקצועה מאוד רגישה לשינויים בזווית המשחז. לכן יש צורך להשתמש במובילי השחזה ולהקפיד מאוד על זווית קבועה.

בעיה שלישית, ולטעמי החמורה ביותר, היא שבגלל הגיאומטריה של להב עם משחז עילי צריך להוריד יותר חומר בהשחזה.  בפני עצמה זו לא בעיה חמורה במיוחד, אבל כשמצרפים לזה את העובדה שזווית המסד ברוב המקצועות היא 12 מעלות מקבלים שחיקה יחסית מהירה של החוד, ופירושו שצריך להשחיז בתדירות גבוהה ולעבוד קשה בהשחזה.  זו עדיין לא סיבה להימנע ממקצועות כאלו (והמלצתי על כמה) אבל זה חסרון שצריך להיות מודעים לו.

 

 


 

 

אשמח לקבל הסבר מה ההבדל בין מקצועת זוית חדה לרגילה מאחר שלא הצלחתי לרדת לשורש הענין:

במקצועת זוית חה כגון stanly 220:

זוית מסד - 20 מעלות

זוית השחזה - 25 מעלות

זוית חיתוך - 45 מעלות

במקצועה "רגילה"

זוית מסד - 45 מעלות

הסכין מורכבת עם משחז תחתי

זוית חיתוך - 45 מעלות

אז איפה ההבדל?

התמונה של zigi

יישר כוח לעושים במלאכה, תרתי משמע.

אמנם לא העמקתי בפרטים, אולם על פניו נראה שיש  מה ללמוד מהמאמר.

איך אומרים כשאתפנה אעמיק לקרוא.