שתי שידות-מיטה

אחרי שבניתי את השידה לחדר שינה (תיארתי את התהליך במאמר קודם) החלטתי להתקדם ולבנות שתי שידות-מיטה באותו סגנון. בעתיד, אי"ה, אבנה גם מיטה. תיעדתי את התכנון והבנייה, ואני מתאר אותם כאן בתקווה שיהיה בכך כדי לעזור למישהו. כאמור, הסגננון של השידה הגדולה הכתיב את זה של שידות המיטה, ומבוסס על רגליים בחתך של 45 על 32 מ"מ (מידה סטנדרטית במחסני עץ) מעץ אורן. גם המגירה עשוייה לוחות אורן בעובי 18 מ"מ. הפלטה העליונה סנדביץ' 20 מ"מ בלי ציפוי, המדף התחתון סנדביץ' 12 מ"מ, הגב והדפנות הצדדים סנדביץ' 8 מ"מ. המוצר הסופי גבוה 40 ס"מ, עמוק 40 ס"מ ורחב 60 ס"מ.

קודם כל התכנון – ב-SKETCHUP כמובן – שסייע לי לראות את הפרופורציות של המוצר המתוכנן. הנה כך נראה התכנון בשני מימדים. בהמשך, מצורף קובץ בשלושה מימדים

מה שהנחה אותי בעבודה היה נסיון לעבוד בצורה מסודרת: לחשוב מראש מה יהיו הפעולות שצריך לבצע על כל רגל (למשל) ולעשות אותן בצורה סדרתית, לכל שמונה הרגליים, בלי לחזור אחר כך, לכוון מחדש את המכשירים וכו'. למשל: הכנתי את שמונה הרגליים, ומראש יצרתי בכולן את המגרעת לדופן הצד, את המגרעת (ברגליים האחוריות) לדופן הגב וכו'. הנה ארבע הרגליים אחרי ביצוע המגרעות (הכל על שולחן הראוטר). באותה צורה הכנתי את כל מוטות הרוחב, שבהם יש מגרעת לקליטת לוח הדופן.

מכיוון ששידת המיטה (בניגוד לשידה הגדולה) אינה עומדת בעומסים גדולים של משקל, החלטתי לוותר על חיבורי סין וגרז חזקים, ולהסתפק בחיבור של הרגליים למוטות הרוחב בדיבלים בקוטר 8 מ"מ. מי שעובד עם מקדחת שולחן נמוכה, מכיר את הבעייה של היעדר גובה מספיק כאשר רוצים לקדוח בסוף מוט הרוחב, כדי להכין מקום לדיבל. לכן, היה צורך באילתור שיאפשר קידוח זה.

כאן בתמונה מימין רואים את האילתור: סובבתי את ראש המקדחה כדי שיבלוט החוצה מעבר לשולחן, ואל הדופן האנכית של השולחן הצמדתי באמצעות toggle clamp את מוט הרוחב הזקוק לקידוח בקצהו. חתיכה קטנה של עץ שחוברה לדופן השולחן בחלק התחתון, נתנה את הקונטרה מלמטה. כל הקידוחים בוצעו כך בצורה מדוייקת לחלוטין.

התמונות הבאות מתארות את השלבים של יצירת דפנות הצד: קודם כל הדבקת מוטות הרוחב לרגל הקדמית (באמצעות הדיבלים). כדי לשמור על זווית ישרה בזמן ההדבקה הסתייעתי באביזר השחור הנראה בתמונה מתוצרת ROCKLER (נוח מאוד, מה עוד שיש אפשרות לכוון אותו מראש לזוויות אחרות כמו 30 ו-45 מעלות).

לאחר מכן, השחלת הסנדביץ' של דופן הצד לתוך המגרעות שהוכנו מראש ברגל ובשני מוטות הרוחב. ההכנסה היתה מדוייקת ולכן לא השתמשתי בכלל בדבק, גם במחשבה שבעתיד העץ יוכל "לשחק".

בשלב האחרון סגרתי את דופן הצד עם הרגל האחורית, שוב בדיבלים והדבקה.

כאשר דפנות הצד היו מחוברת, הצמדתי אותן לפלטה העליונה באמצעות שלושה "חורי-כיס" (pocket holes) . החורים נקדחים מתוך פנים הארונית בחלק שאיש אינו רואה, כך שאפילו לא היה צורך למלא את החור. 

כדי לקדוח את החורים האלכסוניים, השתמשתי במתקן המאולתר, שבשתי התמונות רואים אותו, פעם אחת מקדימה (מן הצד שבו קודחים את החור) ופעם שנייה מן הצד האחורי (שבו ה-toggle clamp מהדק את הלוח את מוביל-המקדח בזמן הקידוח).

לאחר מכן, מה שנותר לעשות הוא לקבע את לוח הגב.

בלוחות הסנדביץ שהשוליים שלהם גלויים (בלוח העליון - כל ארבעת העברים, ובלוח הפנימי בזה הפונה לחזית) עיבדתי את השוליים בפס פורניר שהדבקתי בדבק מגע. זה נראה לי הרבה יותר אסתטי מאשר פס ויניל "מולחם", העבודה אינה רבה מאוד, וזה מקבל בדיוק את מראה העץ ומקבל גם את הצבע כמוהו.

בסוף, בניתי את שתי המגירות, ואחרי שהיו במקומן הרכבתי את הדופן הקדמית של המגירה. חיברתי גם את הידית (שתוסר לפני הצביעה), והרי שתי שידות-מיטה נאות (כמובן, לפני שיוף סופי - ומה שמטריד יותר, עדיין לפני צביעה, שהיא החלק הפחות מלבב בעבודה).

הנה שתי השידות:

והנה אחת מהן ליד השידה הגדולה