השחזת סכינים ומפסלות לעבודת עץ - שיטה

הרבה שנים הייתי בטוח שלהשחזת סכינים ומפסלות יש צורך באבני השחזה – קבועות או מסתובבות! מסבא שלי קיבלתי אבני השחזה ששימשו אותו לצורך השחזת תער הגילוח שלו. מאבא קיבלתי כמה אבני השחזה להשחזת סכיני המטבח. לכשהתבגרתי והתחלתי לקרוא מגזינים מקצועיים בלועזית – הם גרמו לי להיות בטוח שאין דרך אחרת להשחזה! רק באבן ישרה או מסתובבת! אמנם ראיתי אצל הספר כיצד הוא מלטש את התער על רצועה, אבל זה היה ליטוש סופי בלבד, לא השחזה.
לפני שנים רבות ביקרתי חבר שהיה צורף כסף. ראיתי שהוא מלטש את המוצרים שיצאו מתבנית היציקה בגלגל בד עליו מרוח חומר ליטוש. ראיתי איך מוצרים שחורים יוצאים לאחר הליטוש מבריקים ונקיים מכל גרד. ואז נדלק בי רעיון (אני יודע שאיני היחיד שמצא שיטה זו, ובטח לא הראשון):
יצרתי לי משאריות בד ג'ינס גלגל ליטוש. קניתי בחנות אבקת קרבורונדום ועירבבתי אותה עם דונג נרות מותך. את החומר שהתקבל (בהקפדה שיהיה מעורבב כהלכה), שפכתי בזהירות על גלגל הבד. עברתי עוד במכשיר חימום חשמלי (מכשיר אינוך גדול) ועזרתי למרבית החומר לחדור היטב אל בין סיבי בד גלגל הליטוש. כשחיברתי את גלגל הליטוש למנוע סיבובי (מקדחה, מחרטה, מנוע חשמלי) – קיבלתי את השחזת חיי! מכשיר מלוטש כראי וחד להפליא! מאז אני משתמש בעיקר בטכניקה זו.
ניתן להשיג מוטות שעווה+חומר לטש מוכנים.
השיטה הנ"ל היא השיטה העיקרית בה אני משתמש כיום באם אין הכרח להשתמש בשיטה הבאה שנקראת Scary Sharp .

בינתיים יצאו לשוק גם משחיזי יהלום שעזרו לי לא מעט.

בשיטה הבאה אני משתמש לעיתים רחוקות, ובמשחזת חשמלית לעיתים נדירות כשהמצב חמור במיוחד. אני משתמש בניירות לטש Water proof . זה נקרא בלשון מקצועית Emery paper – כלומר, גרגירי ההשחזה הם חומר קשה בשם אמרי (שמיר). הנייר ניתן לשטיפה במים לניקוי רסיסי החומר שהוסרו מהלהב ושברים מחומר הלטש. גודל הגרגיר מהופך למספרו. לליטוש סופי אני משתמש בנייר 600 עד 800. להשחזה ראשונית בנייר 280 עד 400.
אני מניח את הנייר על לוח קשה – פורמייקה או זכוכית, ומעביר את הלהב כמה פעמים על הנייר הגס יותר עד שאני עובר לנייר העדין יותר. לליטוש הסופי – גלגל הבד המצופה בגרגרי חומר לטש בגודל של כ-600 . אני אוהב בד"כ להב מלוטש כראי ולפי נסיוני אני חוזר ללטשו רק אחרי זמן רב.
בכיתה שלי איני מרשה לתלמידים להשחיז באבן השחזה חשמלית אלא אך ורק בגלגל הליטוש. המפסלות החצי עגולות מהוות קצת בעיה שניתן להתגבר עליה בפשטות – אני לוקח עיתון ומקפל אותו כמה פעמים. מקפל את העיתון לאורכו (חצי צינור לאורכו) ויוצר קשת שמתאימה לקוטר המפסלת. עליה אני מניח את המפסלת ומלטש בתנועות הלוך-חזור. את הגרד שבתוך קשת המפסלת אני מנקה בעזרת גלגל הליטוש.
מצאתי שבשיטה זו אני מקבל להבים חדים לשביעות רצוני, והביזבוז כמעט אפסי. אני עובד עם מפסלות שקיבלתי אותן משומשות לפני שנים רבות ועד היום הן מספיק ארוכות וחדו-----ת!

החומר הכתוב כאן הוא מאד מתומצת. הסברים נוספים – לכשאדרש. 

הערת העורך: זוהי שיטה אחת מיני רבות (כמו שכותב המחבר), בהשחזה כמו בדברים אחרים אין דרך אחת נכונה בלבד, אלא דרכים רבות להגיע למטרה (במקרה זה כלי מושחז) - והמומלץ הוא לעשות מה שעובד בשבילך. עוד הערה, השיטה שאריה מציג פה נקראת ברחבי האינטרנט Scary Sharp והיא מפורסמת ביותר ומקובלת כטובה מאוד. מומלץ לעבוד עם נייר לטש שיש לו גב נדבק כדי שהנייר לא יזוז יותר מדי (ותוכלו להתרכז בלהחזיק את הכלי בזוית הנכונה).