הכנת תבליטי נייר מתבליט מוכן

להכנת תבליטי נייר יש שיטות רבות. כאן אעסוק רק בתבליט נייר שהוכן מתבליט עץ (או כדי להקל – מכל תבליט שהוא).
התבליט חייב להיות די רדוד – לא רצוי יותר מ-5 מ"מ עומק החיתוך, שאם לא כן נייר בריסטול במשקל 180 גרם ייקרע. 

"Water. Please…"

(תבליט הפוך זה  - אינו שלי, לצערי...)

השיטה שאציג אותה כאן היא הדרך בה אני מבצע את התבליטים.

כלים וחומרים דרושים:
1. תבליט מוכן שאינו עמוק יותר מ-5 מ"מ (רצוי).
2. נייר של לא פחות מ-180 גרם למ' רבוע.
3. החומר הנלחץ (הסבר יבוא)
4. מסגרת עץ במידות גדולות יותר ממידות התבליט ובגובה של כ-20 ס"מ.
5. לוח עץ שמידותיו קצת פחות מהמידות הפנימיות של מסגרת העץ.
6. משקולת כבדה (דלי מלא מים...).

שלבי הכנת תבליט הנייר:
1. מניחים את תבליט המקור (הדוגמה) על משטח מוצק – רצפה, שולחן וכד'.
2. את מסגרת העץ מניחים מסביב לתבליט.  
3. מכינים דפי נייר (בריסטול) – כאמור במשקל של מינימום 180 גרם, גדולים בכמה ס"מ מכל צד מתבליט המקור.
 4. את הנייר יש להרטיב לפני העבודה. אני הכנתי שתי יריעות ניילון (גדולות מהנייר), ובעזרת מברשת צבע גדולה (כ- 5 ס"מ רוחב) מרחתי מים על הנייר. את הנייר הכמעט רווי מים הנחתי בין שתי יריעות הפלסטיק כדי שהמיים ייספגו בנייר במידה שווה וכדי להגיע למידת ספיגה נאותה (שזה ענין של הרגשה וניבוי וכשל...).
המתנתי כמה זמן, עד למידת הרטיבות המתאימה – תלוי בעונה: בקייץ פחות.
5. את הנייר הרווי מיים (לא יותר מידי!!) הנחתי על תבליט המקור שבתוך מסגרת העץ.
6. כעת אני זקוק לחומר נלחץ שייכנס בין הנייר לבין מתקן הלחיצה - את החומר הנלחץ אני מניח על גבי הנייר הרטוב לביצוע העבודה – ההסבר:
החומר הנלחץ – כדי שהנייר יילחץ בשווה בכל חלקיו ויכנס לכל מגרעות התבליט אנו זקוקים לאלמנט רך שיידע לקבל את פני שטח התבליט ולגרום לנייר לעטוף את תבליט המקור בצורה מושלמת.
אני די התלבטתי במה להשתמש, ומצאתי שתי דרכים שעבדו יוצא מן הכלל (אני עבדתי עם מכבש!!):
האחת: כיסיתי את הנייר (המונח על התבליט) בניילון רך ששוליו יצאו מארבעת הצדדים אל מעבר לקירות מסגרת העץ, כך שיכולתי למלא את חלל המסגרת הנותר בחול-ים מסונן עד לגובה צדדי המסגרת.
על החול הנחתי את לוח העץ שמתאים לחלל המסגרת, ועליו הנחתי דלי מלא מיים.
7. לאחר המתנה (צריך לנסות...) שאיפשרה למשקל המונח על הנייר הלח (חול ודלי מיים) ללחוץ את פני הנייר אל התבליט, הורדתי את הדלי, הוצאתי את הניילון עם החול והופלה – התבליט מוכן!
8. תלה אותו בעזרת אטב לייבוש.
 הדרך השנייה: מתאימה רק במידה ואפשר להפעיל כוח גדול יותר מהחול ודלי המיים!
אני השתמשתי בפלסטלינה רכה עטופה בניילון רך. וכאמור, שיטה זו מתאימה יותר למכבש.

הכנת תבליט מקורי
את הכנת התבליט מעץ כבר הסברתי במאמר "תבליט עץ רדוד". כאן אסביר הכנת תבליט לשאינם מקצועני חיתןך בעץ. השיטה היא הכנת תבליט מגבס בעזרת גילוף בפלסטלינה. כמובן שלחילופין אפשר להשתמש בחימר (מיובש ושרוף), בדאס וכל סוגי החימר השונים.
חומרים וכלים:
1. לוח דיקט בעובי מינימום 10 מ"מ מצופה פורמאיקה צד אחד (למניעת ספיגת השמן מהפלסטלינה אל תוך העץ).
2. כלים לעיבוד הפלסטלינה – כפית (משתמשים גם בקצה האכילה וגם בקצה האחיזה).
אפשר להכין כלים מתייל נחושת בעובי 3 מ"מ, וגם להשתמש בכלי עץ לעיבוד חימר.
3. להכין מערוך – אפשר ממקל של מטאטא.
4. גבס ליציקת תבליט המקור מדגם הפלסטלינה.

הכנת דגם הפלסטלינה - הביצוע:
"קורעים" חתיכות מהפלסטלינה (חייבת להיות רכה!!) ולוחצים אותן אל לוח הפורמאיקה. צריך להשתדל שלא יישארו כיסי אוויר בתוך הפלסטלינה. נעזרים במערוך. עובי הפלסטלינה על הלוח לא צריך לעלות על יותר מ- 10 מ"מ.
מגלפים את התבליט בפלסטלינה.
מנקים מכל מיני זנבות שהשארנו על הפלסטלינה תוך כדי העבודה.
כאשר תבליט הפלסטלינה מוכן – אפשר לצקת עליו את הגבס (להכין מסגרת עץ בגובה של מינימום כ- 4 ס"מ).
כאשר תבליט הגבס מוכן – ממשיכים את הכנת תבחיט הנייר לפי הת יאור למעלה – "הכנת תבליט הנייר".
בשתי השיטות אפשר להכין מספר רב של תבליטי נייר – עותקים זהים לחלוטין.
מאחל לכם הצלחה והנאה  ביצירה.