פילוסופיה ומשאל

[javali]

אני לא יודע אם הנושא מתאים לפורום הזה - משה תרגיש חופשי להעביר אם זה לא נראה לך.

אז ככה, היום בבוקר ניגשתי לשים את השכבה האחרונה של הגימור על ]url=http://www.nagaroot.com/forum1/viewtopic.php?t=1404]משרט הפנלים[/url] החדש שלי, וכשאחזתי בזרוע שלו שמתי לב שקרה משהו. אתמול בצהריים זו הייתה חתיכת עץ עם מסמר בתוכה, היום בבוקר זהו חלק של מכשיר. איזה שהוא כישוף הפך את פיסת העץ למשהו אחר.

זו לא הפעם הראשונה שאני מרגיש את זה. הקסם הזה - שהופך אוסף קרשים בצורת ארונית מגירות לארונית מגירות - מתרחש כמעט בכל פרוייקט, איפה שהוא בשלבים הראשונים של הגימור. ואחת הסיבות שלי לעיסוק בנגרות זה כדי להרגיש את הקסם הזה פעם בשלושה חדשים.

אני מקווה שזה לא יוצר את הרושם שהגימור הוא השלב שאני אוהב בעבודה. נהפוך הוא - אני שונא את הגימור. השלב שאני אוהב הוא הכנת החומר לעבודה. אני אוהב את העבודה עם המקצוע, וזה תענוג לעמוד על השבבים שנערמים על הרצפה. וגם לשלב הזה יש את הקסם שלו - כשחתיכת חומר גלם מקבלת צורה והופכת להיות קרש שאפשר לעבוד איתו.

וזה מביא אותי לשאלת המשאל. כל אדם אוהב שלבים אחרים. יש כאלו שאוהבים לתכנן ופחות אוהבים לבנות. יש כאלו שאוהבים את ההרגשה כשמנסים מחבר והוא מתאים בדיוק. יש משוגעים שאוהבים את הלחץ והמתח של ההדבקה, ויש כאלו שאוהבים לתת את המוצר הסופי למי שהוא מיועד (או לעצמם). אז מה השלב שאתם הכי אוהבים? ואלי יותר חשוב - למה?

[Moshe Eshel]

זו שאלה ששווה משאל...

בתור חרט חלק מהשלבים קצת חסרי משמעות עבורי בדרך כלל, אבל מקריאת מה שכתבת - אני מסכים לגבי ההקצעה/הורדת חומר - כי באמת עיקר הכיף זה השבבים - וזה לשמחתי רוב מה שקורה בחריטה...

לאחרונה אני חורט יותר מבעבר - זה ממש נהדר (וגם חרוז) - כל כך הרבה שממש כואבות לי הרגליים מרוב עמידה - אז עברתי לנעלי ספורט, העיקר להמשיך.

[Saba_jackson]

שמח שהעלית את הנושא,
בכל תחום שאנחנו עוסקים יש מגוון פעילויות אהודות יותר או פחות, וקיים איזה טרייד אוף שאנו מתפשרים בשביל לקבל את התוצאה הרצוייה.
בשביל להנות מארוחה, צריך גם לשטוף כלים ולפנות את האשפה, וישנם שנהנים יותר מקילוף מאשר מטיגון, כנ"ל בלימודים אנו לומדים ונבחנים בנושאים לא רצויים בשביל לקבל את התואר הנוסף וכו' וכו'..

אני מאד אוהב לטוס, וגם כאן ישנם הרבה פעילויות, ומתוכן, הדבר שגורם לי את ההנאה והסיפוק המירביים הוא נחיתה במנוע כבוי או בסרק, אולי בגלל שזה הדבר הדומה ביותר לציפור.
עבור מי שהנגרות הינה תחביב בלבד, תחום ההנאות הוא כנראה יותר רחב מאשר של זה שאמור להתפרנס מייצור מטבחים... ואשרי מי שגם נהנה מעבודתו..
האל ברא אותנו כיצורים יצרניים בעלי כושר בחירה מה לייצר. קורי עכביש או חלת דבש מדהימים ביופיים לא נוצרו כך בגלל שהעכביש או הדבורה תכננו אותם כך.... הם גם לא יודעים לשכלל או לשנות.

כך שמעבר לחלוקה שהעלית ישנה גם השאלה, בשל מה אנו עוסקים בכך, ישנם מרכיבים רבים בתחביב שחלקם לא קשור בייצרנות לשמה, כגון המרכיב הכלכלי או חברתי או רגשי או תחרותי וכן הלאה. ומעניין למה כל אינבדואל מגיע לעסוק בזה?

אני באופן אישי אוהב ונהנה מהרגעים בהם אני אוחז פיסת עץ ורואה את הגלום בה, ומכאן הדרך קצרה להפוך את הגולם למוצר "חי ונושם" ואיני יודע אם לקרוא לזה תכנון... יכול להיות שזה בא לי מהאגדה של פינוקיו. (כמובן שכאן נכנס הנושא של כלים, יכולת ביצוע וידע)

ולמעשה רוב מה שאני "מייצר" לא בא מתוך הצורך במוצר הסופי אלא מתוך אותו גולם שהגיע לידי בדרך כלל מהאשפה...

כמובן, שישנם דברים שעשיתי מתוך הצורך בהם, וגם כאן נהניתי, אבל כמעט כל מה שאנו צריכים ניתן גם לקנות..

מה שמפריע לי בכל העניין שחסר לי הרבה ידע בסיסי, לדוגמא ואל תספר לאף אחד, מעולם לא השתמשתי במקצוע ובעצם לא אחזתי בו אפילו, פשוט לא יצא...
ואני מקווה שבעזרת הידע כאן ובדומים אגיע גם לזה.

להבנתי, הדבר הכי קרוב להקצאה שעשיתי, היה כעבדתי בנעורי כמפעיל קטרפילר D621 הייתי שמח לשמוע דעתך אם יש קשר בין הדברים...

ושוב תודה שהעלת את הנושא!

[Moshe Eshel]

אני באופן אישי אוהב ונהנה מהרגעים בהם אני אוחז פיסת עץ ורואה את הגלום בה, ומכאן הדרך קצרה להפוך את הגולם למוצר "חי ונושם" ואיני יודע אם לקרוא לזה תכנון... יכול להיות שזה בא לי מהאגדה של פינוקיו. (כמובן שכאן נכנס הנושא של כלים, יכולת ביצוע וידע)

מה שמפריע לי בכל העניין שחסר לי הרבה ידע בסיסי, לדוגמא ואל תספר לאף אחד, מעולם לא השתמשתי במקצוע ובעצם לא אחזתי בו אפילו, פשוט לא יצא...
ואני מקווה שבעזרת הידע כאן ובדומים אגיע גם לזה.

להבנתי, הדבר הכי קרוב להקצאה שעשיתי, היה כעבדתי בנעורי כמפעיל קטרפילר D621 הייתי שמח לשמוע דעתך אם יש קשר בין הדברים...

ושוב תודה שהעלת את הנושא!

ישראל, על דבר זה נאמר "To each his own", כל אחד מגיע לזה אחרת... אתה רואה זהב בזבל - ומסתבר שיש לא מעט זהב שם, ואחר רואה שידה תלת מימדית ואז משיג את מה שיבנה אותה - גם אם זה עולה לו הון - אבל יש לו תכנון מאוד ספציפי בראש ושום דבר אחר לא יתאים.
יש גם כאלה שסתם משחקים בשביל לראות מה יצליח - כי לא מפריעה להם בכלל התוצאה ואין להם יעד ורצון למעט הניסוי עצמו... בקיצור מגוון המניעים הוא אין סופי- וכולם לגיטימיים וטובים.

לגבי המקצוע, ודברים אחרים שניסית או לא, תן לזה זמן, כנראה שהסתדרת בלי, או שלא היית צריך עד היום, אולי יום אחד תבקר אצל אחד החברים ותראה מן מכשיר מוזר על השולחן ותשאל - ואז תגלה משהו חדש ומעניין (לחלקנו מדובר בבור בלי תחתית - או לחלופין בטיסה אינסופית)... אני אישית אוהב מאוד להחזיק כלים ישנים ביד (יש לי כמה) - לא יכול להגיד שאני יודע איך לעבוד איתם כמו שצריך (בתאוריה אני יודע הכל, למעשה לא הרבה), אבל יש כיף בהמשכיות בכלי שמישהו השתמש בו הרבה לפניך, ואולי תוריש לילדים....

לגבי ההשואה לקטרפילר, יש קצת נקודות דמיון - עבודות עפר הרבה פעמים מנסות להשיג את אותו אפקט לגבי משטח, שמקצועות נועדו להשיג בעץ. ההבדל הוא בדיוק זה - עץ מול אדמה, מזה נגזרים כל ההבדלים בין המכשירים וגם הדברים שדומים. אחד הדברים שלא דומים בכלל הוא שכשמיישרים עץ ברוב המקרים אתה צריך ליישר שש פאות (מכל הכיוונים) ולדאוג שיהיו בזווית ספציפית אחת לשנייה (אחרת כאילו לא עשית כלום) ובאדמה בדרך כלל צריך ליישר פאה בודדת בלבד... אבל בעץ יש לפעמים מסמרים או עיניים, שאפשר להשוות אותם למכשול באדמה וכו וכו ואזיל ואידך גמור.

[Saba_jackson]

מכובדי, אבקש סליחתכם, נזכרתי שיש לי מAקצוע! אמנם רק כקישוט, זה מה שהוא עתיק מעץ ומעולם אפילו לא ניסיתי להשתמש בו, נדמה לי שהצעתי אותו כאן למכירה עם צילום, אך איני מוצא את זה...

משה, אהבתי את הספוט בעניין הפאות! נכון בטרקטור מיישרים רק צד אחד...
הכלי שאני מדבר עליו זה לא "שופל" או "גריידר" הוא נקרא סקרייפר ולמעשה
"מגלח" כמו מAקצוע כאשר את "עובי ההקצעה" קובע היחס בין מיקום או גובה האופנים הקדמיים לעומת הסכין, והמקצועיות של המפעיל מתבטאת בהתאמה מתמשכת של גובה ההקצעה, וכאן נראה לי הדמיון למAקצוע, אני אנסה לחפש תמונה של הקטרפילר (יחד איתי כמובן...) אם תהיה פעם בפארק גני יהושע ותראה את שיפועי האגם והגבעות תבין כמה "מקצועי" הייתי...

[Moshe Eshel]

א אני לא טועה במכלי שעליו אתה מדבר הרי הסכין ממוקמת בזווית מסויימת לכיוון הנסיעה - והרי לך יישור (או שמא תאמר חיתוך) בסקיו, שהיא טכניקה שגם עובדים איתה הרבה בהקצעת עץ, שנועדה להקטין את ההתנגדות של העץ לחיתוך על ידי הקטנת שטח הפנים שחותך באותו הזמן... בקיצור יש דמיון.

אני מחכה לתמונות!

[Saba_jackson]

ברחנו מהנושא?
אולי לא

זה הכלי המדובר (ההוא עם הגלגלים),
לעומת המAקצוע, הוא אוסף את ה"שבבים" אל תוכו, שם הם "מטפסים" במעין סולם הדראולי לראש הערימה, הפעולה הנוספת של סקרייפר מסוג כזה, היא, פיזור מבוקר ומדוייק של החומר, גם כאן נדרשת מקצועיות ומיומנות, הסולם עובד הפוך, והמפעיל מבצע את ה"ציפוי" לפי יתדות מסומנות שהכינו המודדים, היה לי נעים להזכר...

[iavihay]

פילוסופיה בשבב.. ומשאל ללא משקל..
מקום הבירבורים-במדור הכל דיבורים..!!

[moshik]