חובבי נגרות ואומנות העץ

חזרתי מטיול בארה"ב וקנדה.
במעבר הגבול בבאפלו, מדינת ניו יורק, שוטר הגבול של ארה"ב בדק את הדרכונים שלי אשתי ושלי בעיון רב - ושלח אותנו להחנות את המכונית בצד, ולהיכנס ל DOOR NUMBER ONE כדי ששם יחליטו אם יתירו לנו להיכנס. חיכינו שם 20 דקות בחברת כמה "חשודים" כמונו, ואח"כ נקראנו להיכנס לפקיד. הוא היה בהחלט נחמד, אבל שוב ושוב בדק את הדרכון ובסוף שאל אותי איפה מחוץ לישראל הייתי בשנה שעברה, ועניתי לו (בלי להתחכם. השיחה איתם צריכה להיות נקייה מהתחכמויות) שהייתי בארץ. ולפני שנתיים? במקסיקו. ולא היית בארה"ב? שאל. עניתי שהביקור האחרון שם היה לפני 10 שנים. ואיך זה שיש לך כתובת בארצות הברית? השבתי שכתובת המגורים שלי היא רעננה, ישראל.
(האמת: השיחה התנהלה בנינוחות, אבל כל העסק די לא נעים).
ואיך זה שיש לך כתובת בניו ג'רסי? עניתי שאין לי, ושמעולם לא הייתי בניו ג'רסי - ופתאום נפל האסימון: זו הכתובת של USSHOPS שפתחתי לפני שנה ושולחת הביתה מה שאני קונה באינטרנט!!!!
מייד סיפרתי לאיש הגבול את הסיפור, ואחרי שהנחתי את דעתו שאני כולה חובב קטן בתחום כלי הנגרות, ושיש חברות שאינן שולחות לישראל - הוא אמר שהעניין נראה לו בסדר.
חצי שעה לא כך כך נעימה + 12 דולר שגבו ממני כנראה על הטיפול המיוחד, והעניין הסתיים, לא לפני שהוטבעה בדרכונינו חותמת שמקצרת את אשרת הכניסה שלנו עד 31 בדצמבר השנה (העניין יבורר עם השגרירות בתל אביב).
רשמים "נגריים" באמת מארה"ב - עוד יבואו.