עזרה בקניית כלים!!

[umi]

מושיק, מה שכתבת זה הדבר הפילוסופי המעניין ביותר שקראתי עד עכשיו בפורום הזה, כמובן שזה לא קשור בעץ אלה "בחיים", מעניין איך הגעת למסכנה הזאת ?יעלה, אני הולך לקנות בית עם מרתף לנגרייה שלי , אבל מה אני עושה עם מה שעדיין ישאר ?.

[amitay_s]

בסדר הזה:

שתי הנחות בסיסיות

1. כשאדם הולך לעולמו בשיבה טובה ילדיו כבר בוגרים ומסודרים.(הם כבר לא זקוקים לכספי הירושה)
2. אדם סביר כשהולך לעולמו בשיבה טובה משאיר אחריו בכסף ורכוש
לפחות 100,000 ש"ח.(בד"כ זה הרבה יותר)

על סמך ההנחות האלה אפשר וצריך להוציא עכשיו 100,000 ש"ח
ולהנות מהם הנאה גדולה עד סוף חייכם.
גם הלוואה לצורך העניין זו החלטה נבונה.

הרצון של בעלי ההון הוא לגרום לאנשים ל"חסכון יתר"
זה אומר שתמיד יהיה סכום גדול מאד שיהיה בשימוש של בעלי ההון
(דרך ההנפקות לציבור) שהציבור לעולם לא ידרוש אותו חזרה.
הדרך למנוע את המצב הזה הוא להקטין את רמת החסכון ולהגדיל את הצריכה.

הגדלת הצריכה תורמת באופן ישיר ואמיתי לצמיחה כלכלית
הרבה יותר מאשר חסכון (שם אין בפועל שליטה על מה עושים עם הכסף, ראו דוגמאות דנקנר תשובה וכו)

מסקנה:
תתנהלו ככה שברגע שתלכו לעולמכם בשיבה טובה חשבון הבנק והנכסים יראה את הספרה : 0

בפועל זה אומר שימו לב אתם חוסכים יותר מידי.

דבר נוסף:
ציוד הנגרות שתקנו סביר להניח שישמור יפה על ערכו ובטוח יימצא איזה נכד
שיהנה ממנו בעתיד הרחוק.

ועוד דבר נוסף:
אל תשאלו כמה זה עולה , תקנו
ואם אתם חושבים שאין לכם כסף תקראו שוב את מה שכתוב למעלה.

אני מעדיף מסור סרט על פתק שאומר יש לך ככה וככה.

איזה כיף לקרוא דבר כזה, עושה תחושה טובה ומוריד לך אוטומטית את המצפון שהיה עד לפי שניה על קניות שעשית בהווה או שאתה מתכנן לעתיד .

בכל זאת, צורת המחשבה נכונה אבל כמו כל דבר בחיים רצוי להכניס שיקול דעת ופרופורציות, למשל אני ויתרתי לפני 4 שנים על תחביב כי הגעתי למסכנה שהוא ממש לוקח ממני טונות של כסף, זמן,התעסקות שלא נגמרת על חשבון המשפחה ועוד ועוד כשאני היחיד שמפיק ממנו תועלת אבל עם טונות של יסורי מצפון. עד לפני 4 שנים (כמובן שעד היום ולכל החיים אוהב את זה) הייתי "אודיופיל" מושבע (למי ששואל אודיופיל=חובב מוסיקה/מערכות סטריאו) בחישוב דק הוצאתי בתקופת האודויפילוית שלי באזור ה 100 אלף ש"ח ואני עדין (תקופה של 8-10 שנים), הסלון בבית שלי היא די מכוער כשאני חושב על זה היום, הוא כלל 2 רמקולים מפלצות בשוי 30K , פטיפון 15K, ראש לפטיפון (כן כן רק הראש) 4K, מגברי מנורות מכוערים 20K , כבלים לכל המערכת בערך 10K, סטנד למערכת 3K ועוד ועוד,, זאת היתה המערכת האחרונה שלי אני לא מחשב לכם את כל מה שהיה לפני ושודרג תוך כדי הפסדים כל פעם על הרכיב ששודרג (כמובן כמו שהרבה פעמים מכרתי רכיבים ככה גם קניתי ביד בשניה אבל בכל זאת היו הרבה הפסדים), כל פעם שאירחתי אנשים אצלי בבית הייתי עוקב אחרי כל תנועה שלהם שמא יתקרבו למפלצות שלי, לפני 4 שנים חצי שנה לפני שנולד הבן שלי החלטתי לפרסם את הכל למכירה וממש להתנקות, ממש הרגשתי שזה לוקח ממני כוחות וכסף שמאוד חשובים לי בשלב בו אני בונה את החיים (בית/משפחה) , היום אני יודע שעשיתי החלטה נכונה אולי בעוד כמה שנים (15-20 שנה) כשהילדים יהיו גדולים כשלא יהיה אף אחד בבית אז אבנה לי חדר מוסיקה קטן היום זה פשוט לא מתאים!
אגב בדיוק בתקופה הזאת החלה הפריחה שלי בתחום הנגרות, למרות שאני מגדיר את עצמי כחובב נגרות מגיל 19 בערך (13 שנים) ההתקדמות הכי גדולה גם במספר העבודות/איכותם וגם ברמת הכלים באה ב 5 שנים האחרונות, הפינוי והשקט שקיבלתי אחרי שויתרתי על ה"אודיופילה" נתנו לי המון כדי להתקדם בנגרות.

[moshik]

יש משהו שאני קורא לו "הכסף הצף"
זהו חלק מכסף שנמצא בחסכון כלשהו (תגמולים,מניות, אג"ח וכו)
שלמעשה אף פעם מי שמחזיק בו או אלה שירשו אותו לא ישתמש בו לעולם.
סטטיסטית חלק גדול מהאנשים בעולם הולכים לעולמם כאשר חלק מסויים (די גדול בד"כ)של הכספים שהם צברו עדיין נמצא ברשותם.
הכסף הזה גם כשהוא עובר בירושה חלקו עדיין נשאר בחסכון וחוזר חלילה.

פעם חשבו שכספי החסכון (דרך שוק ההון) הם כלי משמעותי לצמיחה כלכלית
כי ככה יש ליזמים דרך לממן את ההשקעות שלהם ויצירת מקומות עבודה.
זה עדיין נכון אבל לא כמו שחשבו בעבר.

הרגולציה הנמוכה בשווקי ההון ותאוות הבצע של בתי השקעות הביאה לכך
שכספי החסכון לא נותבו בהכרח לכיוונים יוצרי צמיחה אלה דווקא יוצרי רווח אישי
למנהלי בתי ההשקעות או הטייקונים. או להשקעות מסוכנות מאד.

היום הדעה קצת שונה ויש יותר מחשבה שלצריכה ישירה יש השפעה גדולה
ביצירה של מקמות עבודה וצמיחה.

גם אם נניח שעדיין חסכון הוא דבר חשוב יש נטיה גדולה ל"חסכון יתר".

מהו "חסכון יתר" - חרדה גדולה מידי ממה שהולך להיות בעתיד שחסכון מקטין אותה בצורה משמעותית.
חרדה מהעתיד וחסכון הם דבר חשוב אבל צריך גם לעשות חישובים ריאלים
כמה באמת צריך להשקיע בהקטנה של החרדה הזו.

צריך לזכור שכל כספי החסכון הם בסופו של דבר "פתק" חתיכת נייר שכתוב עליה " יש לך ככה וככה"
כל עוד כולם מאמינים שלחתיכת הנייר הזו יש משמעות אמיתית זה יעבוד
אבל לפעמים זה לא ממש עובד (ראה תוכנית החילוץ של יוון ואולי ספרד)
מה זה אומר בפועל שיוון הוציאה כסף שלא היה לה בלי חשבון ועכשיו צריך לחלץ אותה ע"מ שהציבור ימשיך להאמין לפתקים שיש לו.

דוגמא: נניח שיש לך חבילת ניירות שכתוב עליהם 100 יורו על כל נייר
כמה אתה מאמין היום שהניירות האלה שווים ? זה קשור באופן ישיר
למה יקרה עם תוכנית החילוץ ליוון.

מסור סרט זה מוצר פיזי שאפשר לראות אותו להפעיל אותו ואפילו לייצר ממנו
תועלת (תחליף לריבית).

כלי עבודה לנגרות זה לטעמי חלופה מצויינת להקטנת רמת החיסכון ובפועל להגדלת ההנאה והקטנת החרדה. (תמיד תוכלו לייצר שולחנות ולמכור).

[Moshe_z]

הייתי מסייג את הדברים שמא אנשים ישברו תוכניות חסכון וירוצו לקנות מכונות נגרות, זה תלוי בגיל שלך, האם יש לך בית לגור בו או שאתה צריך לקנות, האם יש לך קצת כסף בצד וכו'.
הרעיון הכללי הוא נכון ותקף כמעט לכל תחביב שיש לנו.

אגב אשתי לא השתכנעה

[goli]

מושיק, דבריך נכונים במישור הפילוסופי והפרקטי גם יחד, אלא ש...
שכחת רק דבר אחד, אנשים חוסכים גם ואולי בעיקר בשביל כרית ביטחון...
עם תוחלת חיים הולכת וגדלה, אנשים חייבים הון שירפד את כל מהלך חייהם, לא רק לצריכה שוטפת אלא ל"תחזוקה שוטפת" שאינה בסל, שלא לדבר על זה שברור שחברות הביטוח לא ישלמו ביום פקודה.

לבד מכך, אני נוהג כמוך, המגבלה היחידה שלי היא גודל הנגריה שלי.

[moshik]

אני אנסה להיות יותר מדוייק

אני מדבר רק על כספי "חסכון יתר"
זה כספים שאדם חוסך אבל הוא לעולם לא ישתמש בהם.

[umi]

"שכל ישר" (COMMON SENSEׂ) צריך בכל דבר בחיים, גם לנגרות.

[isidor]

שלום מושיק,
אני מסכים עם רוב הדברים שכתבת !
אבל איך מודדים כספי "חסכון יתר" ?
ממש מסה פילוסופית איך להסתכל על החיים, אבל... גרמת לי לויכוח ומריבה עם אשתי:)
היא טוענת שצריך קודם לסיים לעזור לילדים...
אני טוען שהילדים מבזבזים כל פרוטה שהרויחו-או קיבלו מתנה-על טיולים בלתי פוסקים מסביב לעולם.
הם כבר היו בחצי עולם, ובמקומות שאנחנו אפילו לא חולמים לבקר,
...מתוך ציפייה שיום אחד אנחנו נתפגר, ולכן עלינו להנות כל זמן שעדיין יכולים !
אבל צודק גם גולי שצריך לשמור הון "לתחזוקה שוטפת" שאינה בסל,
אז איך צופים את העתיד ויודעים איפה הגבול בין קרן הגיונית לבין ביזבוז
מתוך חוסר אחריות לעתיד ?...
בברכה,
איזי כהן.

[moshik]

אפשר לעשות תכנון תקציבי עפ"י תוחלת חיים והוצאות
אבל, לתכנון הזה יש מגבלות כי הוא מתעסק בעתיד ולא בהווה.

אני יכול לצטט משפטים של זקנים סינים כמו
"היום זה העתיד של אתמול"
"החיים זה מה שקורה בזמן שאתה מתכנן אותם"
וכו

הרעיון באופן כללי הוא להקטין את החרדה מהעתיד הלא ידוע (הוא תמיד יישאר לא ידוע)
ולהגדיל את הבטחון העצמי (לא לפחד מהעתיד לבוא)
האם יש לך שליטה על מה יקרה לך בעתיד? התשובה היא חיובית
אבל, רק במקרה שיש לך בטחון ואתה אופטימי
ככל שרמת הבטחון נמוכה ויש חרדה ופסימיות ככה יש לך פחות השפעה חיובית על העתיד.

איך מזהים "חסכון יתר" לטעמי זה פשוט
חסכון יתר וחרדת יתר הם היינו הך.
העולם המערבי חינך אותנו להקטין חרדה ע"י חסכון וביטוח



לעניין הילדים:

הילדים שלך הכי נהנים כשאתה נהנה.

[abobabo]

נאה דרשת.