חובבי נגרות ואומנות העץ

אני לא יודע אם העצה הזאת באמת רלוונטית אבל נראה לי שכדאי ליישם בכל זאת
כדי להוריד עומסים מהמחרטה כדאי שהציר שלה יפנה לצפון האמיתי(לא המגנטי) כך שהצד עם העוקץ מצביע לצפון והמנוע מצביע לדרום.
הרעיון מאחורי זה זה שאם המחרטה לא פונה צפונה אז נוצרים כוחות שמנסים לכוון אותה לצפון כמו מצפן ג'ירוסקופי. אם היא נמצאת בכיוון הנכון אז אין עומסים בכלל.

אני מתכוון לנסות בכל מקרה.

תועלת ממשית אין בכך. עוצמת השדה המגנטי של כדה"א כל כך נמוכה ביחס להשראה הנוצרת במנועים עד כדי הזנחה, מה עוד שהמנועים בדרך כלל מכוסים במעטה סיכוך מתכתי שמנחיתה את ההשפעה החיצונית ועל כן מנוע איננו "קולט" מהסביבה, כמו למשל מצפנים או מקלטים הרגישים לתנודות לשטף המגנטי - ולאוו דווקה אלה הקיימים בפלנטה הזו.

קצת פיספסת אותי,
הבעייה היא לא מגנטיות אלא עצם הסיבוב של העץ שאתה חורט ביחס לסיבוב כדור הארץ
אני יודע שבטורבינות אם לא מצפינים אותן הם מתבלות יותר מהר.
אני לא יודע בדיוק כמה כוח זה מפעיל על המחרטה אבל אם אפשר להימנע למה לא

להערכתי אין משמעות לכיוון המחרטה משיקולים אלו משום ש:
הכוחות במחרטה קטנים מהותית מאלו של טורבינה
כלי המסתובב במהירות פועל כג'ירוסקופ ולכן מקבל את התכונה של שאיפה להשאר מכוון בציר הסבוב. ג'ירוסקופ רגיל איננו מתכוון לצפון. לשם כך דרוש מומנט פיתול המושג ע"י עיטוף בנוזל (ראה ערך מתאים בויקיפדיה האנגלית) בויקיפדיה העברי רשום גם כן: "יש דעת כי הגירוסקופ עצמו אינו מראה על כיוון מסוים ויש להפעיל עליו השפעה חיצונית כדי שיצביע על הצפון האמיתי."
בקיצור, עדיף להקפיד למשל שלא להעמיס על מחרטה מעבר למשקל שתוכנן עבורה (ולא לקבע אותה לרצפה) ולבחור מהירויות סבוב מתאימות בתחילת עבודה עם גוש עץ גדול ולא סימטרי.
מקס

אני מקווה שאתה לא גר בצפון רמת הגולן
שם ישנה תופעה של פליאומגנטיזם והעסק עובד בדיוק הפוך...
חוץ מזה שההפרש בין הצפון האמיתי לזה המגנטי גדל כל הזמן!

כל פעם שאני מתחיל להתערער מבחינה נפשית ומאבד את הכיוון.
אני ניגש למחרטה ומייד מוצא את הכיוון הנכון , לכן אני מסכים איתך
המחרטה היא "מצפן" אמיתי.

נשמע לי כמו אגדה אורבנית, אבל אם יש לך המקום והאנרגיה - למה לא.
אני בכל זאת רוצה להסכים עם הכותרת ועם מושיק - המחרטה היא באמת מקום למצוא את הצפון!