חובבי נגרות ואומנות העץ

הנה ג'יג קטן שעשיתי על מנת לחרוט צלחת שמידותיה הרבה מעבר ליכולת של המחרטה שלי.
את העץ תפסתי ע"י החדרת העוקץ החלזוני של המחרטה שלי למרכז העיגול. לאחר מכן תפסתי את ראש העוקץ בתפסנית (מזל שיש לי תפסנית גדולה יחסית - 20 מ"מ)
למרות שאולי זה לא נראה כך, החיתוך נעשה באופן מאד אלגנטי וללא שום בעיות מיוחדות. הן מערכת ההגבהה והצידוד של שולחן המקדחה והן מערכת הלחיצה של המקדח מבטיחים גם פעולה נוחה וחלקה וגם חיתוך שמיושר בדיוק בניצב לפני החומר (יותר טוב מאשר במחרטה).
אני רוצה להדגיש שהמנוע היחיד שפעל כאן זה המנוע של הרוטר (ניתקתי את רצועות הממסרת כדי לאפשר סיבוב קל של החומר בעזרת היד). יתכן שניתן היה להפעיל את שני המנועים (למקדחה יש הילוך נמוך מאד איטי) אחד מול השני (כיווני הסיבוב מתאימים), אבל אני חששתי מסיכון בטיחותי אפשרי.
הדבר היחיד שצריך לשים אליו לב זה להדק היטב את המורס לתושבת שלו. אחרי הכל, החיבור הקוני הזה לא נועד לשאת עומסים בכיוון הכבידה, אלא רק בכיוון הסיבוב.
אני, כמובן, משתעשע ברעיון לקחת את זה עוד שני צעדים קדימה (לתפוס עוקץ מת על שולחן המקדחה ולאלתר מנח כלים בניצב לחומר). פיתוח כזה יכול ליצור מעין מחרטה עם קיבולת גדולה - קוטר של כ-70 ס"מ.

ביקשת? קיבלת!
http://grizzly.com/products/H8071

אני חושש שתגלה שהיכולות של האילתור הזה לא מתקרבות ליכולת של מחרטה, א. יש רק יכולת של בין מרכזים
ב. צורת העבודה לא נוחה בכלל
ג. עומס רב מופעל על המיסב התחתון (לא נורא במיוחד)
ד. מנוע המקדחה לא מיועד לפעילות כזו (אורכי ההפעלה והעומס שונים לחלוטין)

אבל זה פתרון טוב לדברים מסויימים כמו שמצאת לחריטת עיגולים פשוטים, ובמיוחד אם אין לך מחרטה...

מה שמשה מראה, זהו התקן לחריטה ממש - בערבון מוגבל.
אם הבנתי אותך נכון, הרי שאתה "חורט" קוטר חיצוני של לוח. אתה עושה את זה לא נכון ומסוכן למדי.
הצורה הנכונה והבטוחה יותר, להשתמש בהתקן רדיוס לרוטר, קנוי או בבניה עצמית, הרי אתה ממילא מחורר את אמצע הלוח. הרבה יותר נכון ובטוח.
כל הנ"ל במידה ונחשתי את כוונתך, בכל מיקרה, מה שאתה עושה נראה מסוכן בטיחותית.
אנא הזהר!

כאן השיטה שלי,

כמובן בהשראת החברים המכובדים כאן, יאיר וזיגי.
בסרטון רואים רק את הצד השני, הצד הראשון נעשה באותה שיטה,
http://video.google.com/videoplay?docid ... 5606289699

גם אני נהגתי ליצור גלגלים/מכסים/צלחות בשיטה שמודגמת בסרטון של סבא ג'קסון (ועוד חשבתי שאני המצאתי אותה...). היא עובדת מצויין כשחותכים חומר דק, אבל קצת בעייתית כאשר עובי החומר גדול מאורך הכרסום (הביט). במקרה הזה יש צורך למצוא דרך להנמיך את הציר שסביבו מסתובב החומר. כמו כן, מאחר שלא ניתן להעמיס על הכרסום יותר מדי, יש צורך בכמה איטרציות (חזרות) כשבכל פעם מגביהים את הכרסום (אני עושה את זה במרווחים של 5 מ"מ). בכל פעם יש צורך להסיר את הצלחת מהציר, להגביה את הכרסום, להפעיל אותו ולהרכיב את הצלחת מחדש על הציר כשהכרסום עובד(!).
בג'יג שבניתי, הנמכת החומר אל הכרסום נעשית באופן חלק ע"י מערכת מכנית טובה שעושה את הכל במהלך אחד. האצבעות שמסובבות את החומר נמצאות במרחק גדול מאד מהכרסום (כ-20 ס"מ) והכי חשוב - החומר מקובע היטב ומותקן באופן יציב על המקדחה (את זה לא ניתן להסיק מהצילום - כאן יש ממש צורך לנסות לנענע אותו. על כן בנקודה זו תצטרכו לקבל את דברתי).
אני מייחס חשיבות רבה לנושא הבטיחות, משתמש במגינים (משקפיים, כפפות, אטמי אזניים) ובעיקר - שומר על מרחק בטוח מהלהבים. והראיה - עד היום לא נפגעתי מהמכונות שלי. למרות זאת - אני תמיד זוכר שאף פעם לא מאוחר מדי לעשות איזו שטות ולשלם עליה ביוקר. על כן אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו ולהוקיר כאן את כל מי שדואג לבריאותי ומסב את תשומת ליבי לסכנות אפשריות. אבל אני רוצה לצרף כאן בקשה - אנא היו קונקרטיים. דהיינו - אל תסתפקו באמירה "זה נראה לי מסוכן", או "גם אני פעם לא נזהרתי ותראה מה קרה" (אמירה שמקבלת משנה תוקף אם מצרפים לה גם נפנוף בכף יד שחסרות בה אצבעות), אלא הצביעו באופן ממוקד על הבעיה (אתם יודעים מה - תנו לי לפחות רמז).