כתבתי בבלוג שלי על שתי פרוייקטים של אגרטלים/כדים שעשיתי:
http://woodturning.eshel.us/2008/12/blog-post_14.html
הראשון היה מעץ אורן רטוב שהצלתי בציפורניים מכורתי עצים ביער בן-שמן (מסתבר שכרתו שם המון עצים ולצערנו כי רב הכל הלך ככל הנראה לקבלני עצי הסקה - חבל... אבל בטח הרוב היה נרקב אצלי - והוציאו כל כך הרבה שאני בספק אם הייתי יכול אפילו לאחסן, למרות שלא חסר מקום).
עשיתי טעות חמורה עם האגרטל הנ"ל כי במקום לתת לו להתייבש אחרי החריטה (עם איטום של הגדע) עשיתי לו פיניש (אני צריך לעבוד על הסבלנות שלי)... בכל מקרה, וכצפוי - האגרטל נסדק בצורה חמורה ביותר (ולא, לא צילמתי)... זה כמובן משהו שכבר קרה לי בעבר, אז אחרי בחירה בפתרונות המקובלים (מילוי של הסדק, או לזרוק לפח) - החלטתי שהפעם אני בודק טכניקה (ואינני זוכר איפה קראתי על זה) חדשה.
לקחתי דלי ספונג'ה, ומילאתי אותו עם תערובת של מים ודבק פלסטי (לבן), נגיד שליש דבק והשאר מים, ושמתי בפנים את הכד הסדוק - מעליו שמתי משקולת כדי שישאר טבול, ואחרי יומיים שלושה באתי לראות מה קרה - (לא לשכוח לערבב את התערובת היטב, מדי פעם...)
הרמתי את המשקולת, הוצאתי את הכד, וראו איזה פלא, הסדקים (חלקם הגיע לסנטימטר עובי, נעלמו! מסתבר שזו לא אגדה אלא מציאות.
האגרטל כמובן מלוכלך ביותר (ושוב לא צילמתי), ורואים איפה היה הסדק (עכשיו זה נראה כמו שריטה) - אבל צריך להשקיע בהסתכלות, ואחרי חריטה נוספת - זה נעלם אף יותר.
עכשיו צריך לחכות שיתייבש עוד פעם - הפעם אטמתי את הגדע בלבד, ושמתי בערימת שבבים להתייבשות איטית...
נקווה שיצא טוב, אחר כך נחרוט לפיניש.
"אם תרצו אין זו אגדה!"
