אז ככה. קיים קשר ישיר בין יעילות פעולת המברגה לפרמטרים של: איכות המוליך (התנגדות סגולית נמוכה), שטח החתך והאורך של המוליכים - והכל בתנאי סביבה קבועים (טמפרטורה).
כדי להמחיש את ניצולת המקדחה והיחס הישר (וההפוך, תלוי בפרמטר) לאורך ולשטח חתך המוליכים אני מפנה את המעוניינים להבין, לאתר של אוניברסיטת קולורדו - פשוט וקל להבנה:
http://phet.colorado.edu/sims/resistanc ... re_iw.html
התנגדות אופניית של נחושת בשטח חתך של 1.5 מ״מ מרובע (חתך שאני מעריך ממצפיה בכבל של יאיר) מעשית הוא למעלה מ 10 מיליאוהם למטר.
אם מדובר בכבל שאורכו 3 מטר - יש לחשב את אורך המוליך ל 2 הקטבים - כלומר ס״ה 6 מטר. בנוסף, יש להביא בחשבון את התנגדות החיבורים (המגעים) כאן הסיפור יכול ליהיות גרוע, משהו בין 0.05 אוהם ל 0.1 אוהם לכל חיבור, ולכן במצב הגרוע ביותר כשיש 4 חיבורים (1 לכל קוטב במקור הספק ואחד לכל קוטב על העומס) נקבל ס״ה כ 0.46 אוהם.
נניח שאתה עובד בעומס קבוע על המנוע - וצורך באמת 8.5 אמפר - נקבל ממכפלת הזרם בהתנגדות מפל מתח קרוב ל 4 וולט וזה בהנחה שהמוליכים לא מתחממים ואינם משנים את התנגדותם וכך אף עלולים להקטין עוד את היעילות.
הגדלתה - הקטנת האורך, הגדלת שטח חתך המוליכים ושיפור החיבורים.