עמוד 1 מתוך 1

לאוהבי השפה העברית, ולאוהבי המלאכה

הודעהפורסם: 02 יולי 2012, 23:11
על ידי shwekwek
להלן קישור לפוסט שהעליתי בבלוג שלי והמרכז מושגי נגרות מעניינים שרובם לדעתי נשכחו וכבר אינם בשימוש. אשמח לשמוע תגובות, אני בטוח שיש לי הרבה טעויות ויש (בעיקר לותיקים שבאמת דיברו כך) הרבה תוספות. אשמח לשמוע.
תודה,
אליסף
http://thoughtsdesign.blogspot.co.il/20 ... -post.html
[url][/url]

Re: לאוהבי השפה העברית, ולאוהבי המלאכה

הודעהפורסם: 03 יולי 2012, 06:49
על ידי Elisha Dvir
אליאסף, נהניתי. וגם למדתי.

את הקליבר הכרתי בילדתוי בתור מד זחיח (ביני לבין עצמי אני עדין קורא לו כך).
פלאייר - מכפתיים.
ג'פקה - מלקחת רב מפתחים.
בוקסה - מפתח גביע.
דיבל - מיתד.

את הקליבה אני מעדיף היום באיות 'קליבה'.

ה'עובד' הוא שיבוש שיש לשרשו ולאמץ מחדש את ה'טעון עיבוד'.

שיבוש נוסף שהשתרש:
קונגו (פטיש חציבה). הוא נולד על שם היצרן הפופולרי של הכלים האלה לפני עשרים שנה - Kango.

ה'חפים הטופחים' צריכים להיות 'חפים תופחים'. אנא תקן.

מונחים שאני מתכווון לאמץ:
'עבד' - מעמד עזר לתמיכה בקורות ארוכות לקידוח.
'מחבר כפיסים' - מכונת למלו.
'מחבר קמץ' - במקום מחבר T. נראה, אולי אני אסחף ואקרא גם לצומת T בשם עברי. טוב, לא כל יום, אבל כשארצה להרשים מישהו.

ואת המלה 'מכורכבת' לא הסברת. אנא ממך.

Re: לאוהבי השפה העברית, ולאוהבי המלאכה

הודעהפורסם: 03 יולי 2012, 16:15
על ידי shwekwek
תודה, עידכנתי את המילים שהעלית (בתוספת קרדיט)
מכורכבת הסברתי בעדכון.
חפים טופחים, בט', ע"פ לשון המשנה טופח הוא דבר שמגיב למגע של מים (דומה אך לא זהה, למשל בצק תופח, אך לא טופח)
אשמח לעוד הערות - כל נושא המחברים עדיין בבלגן אצלי :)

Re: לאוהבי השפה העברית, ולאוהבי המלאכה

הודעהפורסם: 03 יולי 2012, 16:26
על ידי Yair Feldmann
לעניין הכליבה (ולא קליבה!) כבר נדרשנו כאן בעבר בדיון מרתק
http://www.nagaroot.com/forum1/viewtopic.php?p=16730
וגם כאן
http://www.nagaroot.com/forum1/viewtopi ... 52086e2d1f
ועוד לחובבי השפה העברית, על חיבור סין וגרז:
בתיאור של הנחת הקרשים במשכן, הברייתא אומרת כך: "הסִינִין יוצאין מן הקרשים, שנים לכל אחד ואחד, שמשקיע את הזכר בתוך הנקבה". שמישהו ינסה היום לכתוב בהוראות להרכבה עצמית של רהיט: חַבֵּר את הזכר לנקבה... ובאמת, החיבור הזה של שני קרשים נקרא היום בעברית חיבור סִין וגֶרֶז (באנגלית: mortise and tenon), וגם זה מן המקורות: סין הוא זה מופיע בציטוט שהבאנו (הסינין) והוא הבליטה, קרוב מילולית ל"שֵן", ה"זכר" שנתקע בתוך ה"נקבה", שנקראת גֶּרֶז, שקע בעץ, שהוא קרוב מילולית לגרזן, והוא בעצמו היפוך אותיות עם גזר, כי את החלק הזה גרזו=גזרו מתוך העץ.

תודה רבה לכולם (:

הודעהפורסם: 03 יולי 2012, 18:09
על ידי Oshgili
החכמתי.