חובבי נגרות ואומנות העץ

כבר סיפרתי שנכדי החמוד אלון, בן שנתיים וחצי, מגלה זיקה לנגרות. לכן החלטנו במשותף שהוא זקוק לשולחן-עבודה משלו (למרות שהכלים שלי מושכים אותו הרבה יותר מתחליפיהם הילדותיים).
בצילומים ניתן לראות את המלחציים, וכן את ה"קליינט" בפעולה.

היתה לי מחלוקת עם זיגי: הוא טען שהסיום צריך להיות בצביעה, ואילו אני הייתי בדעה ששולחן "גולמי" (כזה שאפילו רואים בו את כתובת הנמען מדיקט-ארגז ששימש לבנייה), לא "שולחן צעצוע", מייצג נכון יותר את "הדבר האמיתי" וזהו המסר שיועבר לילד. מה דעתכם?

קודם כל, מקסים - ואני רואה שהסבא כבר מחנך לבטיחות מהרגע הראשון...
לגבי צביעה כן או לא - אולי כדאי לשאול את הבחור? מה שחשוב (ואני בטוח שכבר נעשה) זה לעשות פאזות בקצוות ולשייף כדי שהצעיר לא יפצע.

מה שכן מרגיז אותי זו הכותרת... אצלנו אין ועדת קבלה, אז אין מועמדות, וגם אין הגבלת גיל בתקנון - ככה שיצטרף ומיד!!!!

איזה אושר ונחת

אתה יודע כמה זמן נדרש לי לשכנע את אבא שלי לתת לי לנגר?? 20 שנה!!!

אחרי שהמועמד הצעיר יערוך מפגש בביתו, עם במבות ואורנגדה,
נחליט אם לקבל אותו לשורותינו..

החוויות שלי כנכד היו שונות. נותר רק להתענג על התמונות שלך שעושות חשק להיות סבא...

אני מראה את התמונות האלה לבנות פה בבית ,אולי הם יקבלו
חשק.

"כלבים וילדים גונבים את ההצגה" זהו כלל ידוע בתעשיית הסרטים. שאלתי על צביעת השולחן - איש לא עונה. הצגתי בגאווה את המלחציים - נאדא. מה, רק ילדים יש לכם בראש, ואיך לעודד את הנשים בעניין זה?

יאיר, מעבר לכל מה שנאמר ע"י החברים שאני תומך בדבריהם, לשאלתך הספציפית - אני איתך, אני בעד מראה טבעי, אמיתי כמו שיש ל"גדולים".

שלום למר יעיר, גם המלחציים מאוד מעניינות וחכמות. התמונה של הנכד מקסימה, זה נמן לי רעיון לנכד שלי (9) שגם מאוד מתעניין.
שאלה: איך מחברים את הבורג לעץ ?נראה לי שקודחים חור בקוטר קצת פחות מהבורג ומבריגים ללתוך העץ ?, דבק? אפוקסי אולי גם ?
אודה מאוד על הזבר
תודה
אומי (אלפרדו לייסר)