5 כפיות סוכר
זוכרים את השאלה שלי על צביעה בגואש?
אז כמו שהבטחתי, אני מעלה לכאן צילום של הדלת הצבועה כשהיא מורכבת על המחסן.
המתקן שבצד ימין הוא קומפוסטר (וחוות תולעים) שבניתי לפני שנה וחצי מחומרים שאספתי בחצר הקיבוץ (מיטות ישנות ומשטחי עץ). מי שמתענין במיחזור, יוכל למצוא מצגת מפורטת שמתארת את המתקן הזה ב-http://www.f2h.co.il/813179.
על הדלת
הדלת, כמו שאר המחסן, בנויה מלוחות אורך, מעץ אורן, שמחוברים ביניהם, ע"י ברגים, מאחור, בלוחות רוחב. המבנה הזה הכתיב כמה אילוצים (לדוגמה - המעבר בין הגוונים בשמים).
על הצביעה
את האיור יצרתי במחשב, בכלי בשם Freehand. על מנת להעתיקו אל הדלת נעזרתי במחשב נייד ומקרן אותם הורדתי בערב (זה עוד משהו שיותר קל לעשות בחושך) אל המחסן. אחרי שעברתי בעפרון על קווי המתאר, פרקתי את הדלת והעליתי אותה לסדנה לצביעה.
בחירת הצבעים
הבחירה בצבעי הגואש התבררה כחלשה במיוחד. הקושי העקרי בו נתקלתי, היה שקיפותם של הצבעים הבהירים. במקומות בהם יש צהוב נקי, נאלצתי לעבור כעשרים פעם עד שהתקבל כיסוי נסבל. ככל שהצבע התכהה יותר כך הוא היה אטום יותר וניתן היה להסתפק בפחות מעברים. במהלך הצביעה ויתרתי, בהדרגה, על צבעי הגואש ועברתי לצבעים שנועדו, במקור, לגיוון צבע לקירות. עשיתי זאת בעיקר משום שאני מאמין שלצבעי הגיוון האלה תהיה עמידות טובה יותר לקרני השמש - שקופחות ישירות על הדלת מהבוקר ועד הצהרים. כך שכיום הצביעה מורכבת מצבעים שונים של יצרנים שונים. הדבר היחיד שמשותף להם הוא שכולם על בסיס של מים.
בדיעבד, אני מצטער שלא השקעתי מעט יותר בסקר שוק ולא מצאתי צבעים שיהיו גם יותר אטומים, וגם יותר עמידים.
ציפוי בלכה
בסוף ציפיתי את הכל בלכה מבריקה (על בסיס שמן). אני מקווה ששתי השכבות שצבעתי יגנו על הדלת מפני רטיבות. למרות שהמחסן נמצא תחת גג, החלק התחתון של הדלת נרטב בגשמים.
הגוונים
השתמשתי בגוונים רוויים הרבה יותר ממה שחשבתי שיתאים כאן. גם הבחירה בלכה מבריקה, מעצימה את רווית הצבעים. עשיתי זאת משום שאני מניח שבמשך הזמן הציור ידהה, כך שבעוד כמה שנים, הוא יתייצב על משהו שישתלב באוירה הכללית שהיא מעט יותר סולידית. אני מודה שכרגע זה מרגיש כמו כוס תה עם 5 כפיות סוכר.
בדיעבד
בחוכמה שלאחר המעשה הייתי משנה, לא רק את הצבעים - אלא גם כמה פרטים באיור. לדוגמה הייתי הופך את השמש כדי לקבל איזון יותר טוב בין שני המוקדים של האיור (השמש והטרקטור). היצירה של האיור המקורי על המחשב נועדה, בין היתר, כדי להתמודד עם הנושאים האלה, אבל בגלל ששם הצבעים פחות רוויים, לא הבחנתי בכך.
יתכן גם שהייתי מקבל תוצאה מעניינת יותר (בהשקעה יותר קטנה של עבודה) אם הייתי חותך את האלמנטים של הציור מדיקט, צובע אותם ומדביק על הדלת.
אז כמו שהבטחתי, אני מעלה לכאן צילום של הדלת הצבועה כשהיא מורכבת על המחסן.
המתקן שבצד ימין הוא קומפוסטר (וחוות תולעים) שבניתי לפני שנה וחצי מחומרים שאספתי בחצר הקיבוץ (מיטות ישנות ומשטחי עץ). מי שמתענין במיחזור, יוכל למצוא מצגת מפורטת שמתארת את המתקן הזה ב-http://www.f2h.co.il/813179.
על הדלת
הדלת, כמו שאר המחסן, בנויה מלוחות אורך, מעץ אורן, שמחוברים ביניהם, ע"י ברגים, מאחור, בלוחות רוחב. המבנה הזה הכתיב כמה אילוצים (לדוגמה - המעבר בין הגוונים בשמים).
על הצביעה
את האיור יצרתי במחשב, בכלי בשם Freehand. על מנת להעתיקו אל הדלת נעזרתי במחשב נייד ומקרן אותם הורדתי בערב (זה עוד משהו שיותר קל לעשות בחושך) אל המחסן. אחרי שעברתי בעפרון על קווי המתאר, פרקתי את הדלת והעליתי אותה לסדנה לצביעה.
בחירת הצבעים
הבחירה בצבעי הגואש התבררה כחלשה במיוחד. הקושי העקרי בו נתקלתי, היה שקיפותם של הצבעים הבהירים. במקומות בהם יש צהוב נקי, נאלצתי לעבור כעשרים פעם עד שהתקבל כיסוי נסבל. ככל שהצבע התכהה יותר כך הוא היה אטום יותר וניתן היה להסתפק בפחות מעברים. במהלך הצביעה ויתרתי, בהדרגה, על צבעי הגואש ועברתי לצבעים שנועדו, במקור, לגיוון צבע לקירות. עשיתי זאת בעיקר משום שאני מאמין שלצבעי הגיוון האלה תהיה עמידות טובה יותר לקרני השמש - שקופחות ישירות על הדלת מהבוקר ועד הצהרים. כך שכיום הצביעה מורכבת מצבעים שונים של יצרנים שונים. הדבר היחיד שמשותף להם הוא שכולם על בסיס של מים.
בדיעבד, אני מצטער שלא השקעתי מעט יותר בסקר שוק ולא מצאתי צבעים שיהיו גם יותר אטומים, וגם יותר עמידים.
ציפוי בלכה
בסוף ציפיתי את הכל בלכה מבריקה (על בסיס שמן). אני מקווה ששתי השכבות שצבעתי יגנו על הדלת מפני רטיבות. למרות שהמחסן נמצא תחת גג, החלק התחתון של הדלת נרטב בגשמים.
הגוונים
השתמשתי בגוונים רוויים הרבה יותר ממה שחשבתי שיתאים כאן. גם הבחירה בלכה מבריקה, מעצימה את רווית הצבעים. עשיתי זאת משום שאני מניח שבמשך הזמן הציור ידהה, כך שבעוד כמה שנים, הוא יתייצב על משהו שישתלב באוירה הכללית שהיא מעט יותר סולידית. אני מודה שכרגע זה מרגיש כמו כוס תה עם 5 כפיות סוכר.
בדיעבד
בחוכמה שלאחר המעשה הייתי משנה, לא רק את הצבעים - אלא גם כמה פרטים באיור. לדוגמה הייתי הופך את השמש כדי לקבל איזון יותר טוב בין שני המוקדים של האיור (השמש והטרקטור). היצירה של האיור המקורי על המחשב נועדה, בין היתר, כדי להתמודד עם הנושאים האלה, אבל בגלל ששם הצבעים פחות רוויים, לא הבחנתי בכך.
יתכן גם שהייתי מקבל תוצאה מעניינת יותר (בהשקעה יותר קטנה של עבודה) אם הייתי חותך את האלמנטים של הציור מדיקט, צובע אותם ומדביק על הדלת.