חובבי נגרות ואומנות העץ

בפרשת שבוע שיקראו מחר בבתי הכנסת (ויקהל-פקודי)
ישנם תאורי נגרות רבים בתאור פרטי בניית המשכן, ועוד תאורים של מיני עבודות עיצוביות כגון ציפוי עץ במתכות- זהב כסף ונחושת עבודות בד וכד'.

אני מתפלא לדעת האם ישנן הוראות מדוייקות לחיבורי "אצבעות" בפסוקים הבאים:

"עשר אמות אורך הקרש, ואמה וחצי האמה רוחב הקרש האחד.
שתי ידות לקרש האחד משולבות אחת אל אחת, כן עשה לכל קרשי המשכן",
(ספר שמות פרק ס' פסוקים 21 22)

מעניין שאין שום תאורים באשר לגימור של עבודות העץ.

האם ידוע על מקורות ופירושים נוספים?
מה דעתכם?

כדאי להסתכל שם במחלוקת הפרשנים - רש"י ורמב"ן שמתארים זאת כהקצעה שווה לשתי הידיות (רש"י) או כחיבור סין וגרז (רמב"ן). אצל שניהם פירוש ה'משולבות' הוא כמו בשלבי סולם. ברמב"ן רואים את המקור למילה העברית סין במשנה.

אפשר לסמוך עליכם - נגרים וותיקים ומיומנים שכמותכם!
הרי מה שנעלם מעינינו מלכתחילה: היכן מצאו עצים (קרשים) במידות
רוחב כאלו? ואיזה דבקים היו להם להכין בוצ'ר שכזה?
התעניינתי לפני שנים אצל מומחים בתחום (המקראי), ותשובתם היתה לקונית:
עובדה!
אז שנמשיך לחקור במופלא מאיתנו ולהשחיז מוחותינו הקשישים,
בשמחת חג - אריה

נגרים נגרים, אבל כנראה זה לא החומר הנכון,
מה שנשאר לנו מאותה תקופה זה עד כמה שידוע לי רק מה שהיה מיוצר מאבן...
כל מה שנעשה היום בעץ, לא ישאר לדורות הבאים - הרחוקים.

ההבדל שכל מה שאנו עושים היום, יש לו תיעוד,
התיעוד של מה שעשו אז זקוק לפירושים המתבססים על מדרשים ומסורות שמגיעים לידי מחלוקות.

הלכתי לראות את מה שאודי פרט,מעניין מאד, ואכן מבלי לפגוע חס וחלילה בידיעותיו ומסורותיו של רש"י, לא נראה הנושא כל כך סכור, אבל זה מה שמרתק...

תמשיכו לנגר ובעיקר לתעד....!