חובבי נגרות ואומנות העץ

החלטתי לנצל פרויקט בניית שידת לילה כדי להתנסות בפעם הראשונה בביצוע של מסילת עץ למגירה, במקום מסילת מתכת סטנדרטית.
הרעיון כמובן פשוט ומוכר - פס עץ מוצמד לדופן השידה שנכנס לתוך חריץ שחרוץ בדופן המגירה. אבל השאלה היא כמה הדוקה אמורה להיות ההתאמה בין החריץ לפס העץ. הדוק מדי, והמגירה תתחיל להיתקע אם העץ יתנפח בגלל שינויים במזג האוויר. רופף מדי ותנועת המגירה לא תהיה חלקה.
או זה לפחות החשש המקנן בי. האם אני סתם דואג, ותנועת העץ לא משמעותית מספיק באלמנטים קטנים שכאלו? ואולי בכלל אין שום בעיה עם טולרנסים נדיבים?
ואם החשש כן מוצדק, מהו המרווח האופטימלי? המגירה ברוחב 60 ס"מ ועומק של 35 ס"מ.
אשמח לשמוע את דעתכם.

אני לא באמת יודע, אבל:
1. ברהיטים ישנים בהם נתקלתי בכאלה, המרווח היה נדיב ואפשר היה "לנדנד" את המגירה בקלות. אני מניח שהקדמונים (...) מצאו את התשובה.
2. אם תצמיד את פסי העץ בעזרת ברגים, תמיד תוכל לפרק ולשייף (כלומר להגדיל את המרווח).
3. שים לב למה שקורה כשהמגירה נשלפת כמעט לגמרי- לכח/מנוף שמופעל על קצה הפס.
4. מזכיר טכניקה מעט שונה - במקום חריץ בדופן המגירה, שני פסי עץ. מעל ומתחת למגירה.

הייתי משתמש בלביד לטובת הפס MDF יכול להיות מצוין, לא מתרחב מתכווץ גם סנדביץ טוב מעץ מלא, מאמין שממ 1 יספיק למרווח, רצוי ליישם וקס

תודה על ההתייחסות. הפס אכן מחובר בברגים, אז באמת יהיה אפשר לעשות תיקונים. 1 ממ נשמע על הצד ההדוק, אבל להוריד חומר תמיד אפשר, אז זה רעיון טוב להתחיל מזה ומקסימום להוריד.
סידור של מסילה מתחת פחות מתאים לי בשידה הזו. אבל אני חושב באמת על תכנון מעצור כלשהו שימנע שליפה גדולה מדי, בדיוק בגלל הדאגה לשלום הפס. אפשרות נוספת היא להוסיף אלמנט מעל המגירה, שיעזור לתמוך במשקל בסוף מהלך הפתיחה.

נהוג לקחת 5 מ"מ מרווח.
2.5 לכל צד.

Sent from my SM-S921B using Tapatalk