חובבי נגרות ואומנות העץ

אני מחדש פרוסת זית עתיקה ומוזנחת שמשמשת כשולחן קפה.
הפרוסה היא בעובי של 5-6 ס"מ ובאחד הצדדים יש בה חריץ ברוחב משתנה, לכל העומק.
אני רוצה לסגור את החריץ, גם כדי לקבל משטח עליון שלם וגם כדי שלא יצטבר בו לכלוך (לא נראה לי שיש צורך בחיזוק הפלטה).


חשבתי על מילוי אפוקסי מגוון (מעולם לא יצקתי אפוקסי).
אני רואה קושי באיטום טוב של דופן הצד. כיוון שבדופן הצד יש קליפה, לא אוכל לתקן אם יהיו שם נזילות, בלי לפגוע בקליפה.
האם זה הפתרון הנכון ? איך ניתן לסגור היטב את דופן הצד לצורך היציקה ?

פלסטלינה ולתמיכה נייר דבק

Edi כתב:פלסטלינה ולתמיכה נייר דבק

מעניין.
זה אומר שאחרי שאסיר את הפלסטלינה ישאר חריץ בדופן.
זה מביא אותי לחשוב על מרק אפוקסי.

לאחר ההתיבשות והסרת הפלסטלינה, אתה הופך את הפלטה על צידה וממלא את החריץ, תוכל להסתפק בנייר דבק כחול לקיר צידי בחלקה העליון ושוב בפלסטלינה בחלקה התחתון אם אינו חלק מספיק להדבקת נייר.

אם אתה מוכן להשקיע, אתה יכול לקחת חתיכת עץ בגוון/מרקם דומה, ולגלף פיסה שתתאים פחות או יותר לכסות את פתח החריץ. להדביק אותה למקום, ולמלא את המרווח מסביב במרק/אפוקסי/תערובת נסורת ודבק עץ.
עדיף לעשות זאת עבור החריץ בדופן ועבור פני השטח בנפרד.
יש כאלה שפותחים את החריץ באמצעות כירסום (ראוטר וכד'), כך שמתקבל חריץ ישר, שקל יותר לסגור באופן מדויק.

תערובת נסורת ודבק עץ?

הכי רדוד ולא מושכל, זה לא ממרח תיקון לשום מטרה אף שמשתמשים בזה.

Alex Milch כתב:תערובת נסורת ודבק עץ?

יכול להיות פתרון טוב כדי למלא את מרבית הנפח ובסוף לעשות שכבה אסטטית יותר של אפוקסי / שפכטל / שפכטל פחחים / דבק שיש מגוון.

זה נשמע הגיוני אך לא הכרחי.
לא פעם השתמשתי בניר טואלט או כל ניר אחר רך שניתן לדחוס אותו כמעט עד פני השטח.