חובבי נגרות ואומנות העץ

יש כאן חברים שמתעניינים ב-metal working ביחוד בknife making?

אני לא מתעניין בזה באופן מיוחד, ספציפית סכינים בכלל לא הכוון שלי,
אבל אני כן אוהב להכין לעצמי כלי עבודה, והרבה פעמים זה משלב עיבוד מתכת (מאלומיניום ועד פלדות קשות יחסית). אז כן הכנתי כמה להבים לכלים, שזה לא "סכינים" אבל יש הרבה דמיון

הסכיו הזאת הייתה פעם להב של משור, חלק מהשיניים "נשרו" וכבר אי אפשר היה להשתמש בו

מאוד מתעניין למרות שלא יצא לי להתעסק בזה בכלל.

אריאל

באופן מפתיע, זה לא מאוד מסובך ולא ממש נדרש הרבה ציוד (אם כי belt grinder איכותי חוסך המון זמן ומאמץ), למרבית הסכינים שיצרתי עד כה השתמשתי בעיקר בלהבים של המשור שלי (מהסיבה הפשוטה שזאת מתכת לא רעה בכלל, high carbon steel, והזמינות), אבל אני מתעד לעבור למתכת יותר מתאימה מבחינת עובי, קצת לפני שקפצתי ל-belt grinder, השתמשתי ב-angle grinder, עובד לא רע בכלל
שווה לנסות (אבל עם הרבה מאוד זהירות)

מאוד שווה ויצירתי - כמו דה ראסטה

אחרון ודי (גם זה מלהב של משור)

אני בונה סכינים. הן בנפחות והן בהשחזה. יש לי מלטשת סרט שבניתי, שלדעתי חיונית לעבודה בתחום. משחזת זוית היא כלי מצוין, אבל לסכינים מאסיביות, ומשאירה המון לעבודה ידנית. בנוסף, צריך להזהר מאוד שלא לחמם את הפלדה, כדי לא לפגוע בטיפול התרמי.

עם הזמן גיליתי שהכנת הידית הופכת להיות מרכיב יותר ויותר מעניין ומושך בעסק. יש סכינים שבניתי רק בגלל שהיה לי רעיון לידית מעניינת. למעשה, כל סכין שבניתי היתה עם ידית שונה - עץ/שילוב עצים שונה, גאומטריה אחרת, גימור שונה, שיטת בניה שונה וכו'.

הנה כמה דוגמאות.

הראשונה - עשויה משרשרת של מסור שרשרת - חוממה עד נקודה שהפלדה חצי נוזלית, ואז מכות הפטיש גרמו לחלקי החוליות להתמזג. החלקים עשויים סוגי פלדה שונים, ולכן נראים בגוונים שונים. הידית עשויה מאיפאה שנלקחה משארית של דק.

הסכין המשמשת אותי ביום יום במטבח. הצורה היא של "בונקה" יפנית. הלהב נשאר גס עם סימני החישול (הפטיש) ועם ציפוי שחור שנוצר בעת העבודה בכבשן. אני אוהב את זה ככה. במיוחד את הניגוד בין החלק הגס לחלק המלוטש באזור הלהב.

הידית בפרופיל משושה. מעט קונית. עשויה שני סוגי עץ. עיצוב יפני מסורתי.

כאן העיקר הוא הידית - משחק של אגוז ומייפל. הלהב עשוי בהשחזה פשוטה.