חובבי נגרות ואומנות העץ

ללמוד, להבין ולקדם את אומנות עבודת העץ, נגרות, גלוף, חריטה ופיסול בישראל

מונחי חיבור עצים לפי האקדמיה ללשון העברית

זה המקום לספר מה ניגרתם היום, לתעד את הפרויקטים שלכם, לשאול שאלות ולקבל תשובות.

מונחי חיבור עצים לפי האקדמיה ללשון העברית

הודעהעל ידי אמיר ח. » 05 אוקטובר 2019, 22:33

שלום לכולם,

נתקלתי לאחרונה בדף הבא: מונחי חיבור עצים לפי האקדמיה ללשון העברית, וחשבתי לשתף אותו עם אנשים שאוהבים ודואגים לשמר את השפה.
אני די בטוח שאף אחד לא באמת משתמש במונחי נגרות שנקבעו ע"י האקדמיה ללשון העברית בחיי היום-יום שלו, אבל לפחות להכיר את המונחים, ואולי לנסות להשתמש בכמה מהם בהודעות הנכתבות בפורום.
לי אישית זה לא נוח לכתוב חיבור Rabbet, אז היום למדתי שבעברית זה נקרא חיבור דֶּרֶג. מלה יפה, קלה ומתארת היטב את מהות החיבור.

עוד מילונים מאת האקדמיה ללשון העברית:
עבודות עץ [נגרות] (תרצ"ד)
נגרות (לוח) (תרפ"א)
נגרות רהיטים (תש"ט)

לעיונכם והנאתכם.
תודה.
אמיר ח.
סופר משתמש
 
הודעות: 134
הצטרף: 01 אוגוסט 2017, 18:25

Re: מונחי חיבור עצים לפי האקדמיה ללשון העברית

הודעהעל ידי yehuday » 05 אוקטובר 2019, 23:22

נחמד מאוד.
אהבתי במיוחד את זנביון dovetail

Sent from my MI 6 using Tapatalk
yehuday
משתמש ותיק
 
הודעות: 21
הצטרף: 29 מאי 2019, 09:15

Re: מונחי חיבור עצים לפי האקדמיה ללשון העברית

הודעהעל ידי הרואה » 06 אוקטובר 2019, 15:34

במחילה,
בגלל שישבו כמה אנשים עם משקפיים ושפם באיזה חדר והצביעו ברוב קולות למען מילה כלשהי, זה הופך את השימוש בה ליותר נכון?
אני חושב שבדקדוק יש 2 מדדים לנכונות הדיבור: שימושית, והיסטורית.
חלק ממילים אלו אינם שימושיות כי לא הרבה אנשים שמעו על קיומם, ואין להם משמעות מבחינת השפה ההיסטורית התנ"כית או המאוחרת יותר (אגב במשנה במסכת כלים יש שמות להרבה מאד כלים ידניים שכמעט ונעלמו מעיני האקדמיה ללשון, חלקם עבריים וחלקם יווניים), ועל כן אני אישית לא מייחס להם שום חשיבות.
בכל אופן זה מרתק, תודה על השיתוף.
הרואה
סופר משתמש
 
הודעות: 806
הצטרף: 27 אוקטובר 2015, 14:54
מיקום: כוכב יעקב - מועצה אזורית בנימין

Re: מונחי חיבור עצים לפי האקדמיה ללשון העברית

הודעהעל ידי Alex Milch » 06 אוקטובר 2019, 17:27

עליתי ארצה כנער ואת יסודות השפה למדתי באולפן ועם השנים למדתי המון דרך פיתרון תשבצים. נהגתי להעזר בחברים ומילונים.
שימוש בשפה העברית על בסיס דקדוקי נכון חשוב לי אולי דוקא מן הסיבות הנ"ל. תוצאה של רצון טוב שלי לתקן שפה של מישהוא בפייסבוק, ביטויים כגון "אני יעשה", "אני אכנתי..." וכד', לצערי לא חסר, הסתיימה במחיקת החברות בינינו וחסימתי. אולי לאו דוקא רצון טוב שלי אלא רגישות יתר שהביאה לכך.

בתחום המיקצועי, בעיקר זה שאנחנו עוסקים בו, רוב הביטויים מגיעים מגרמנית כי יוצאי גרמניה הניחו את יסודות הנגרות בארץ. לצערי, גם כאן יש לא מעט ביטויים שהשתבשו.
עם כניסת מקור המידע האינטרנטי, כהיות אנגלית שפה שניה או שלישית בארץ, החלו להשתרש גם ביטויים באנגלית וגם כאן חלקם משובשים.
אינני פוסל הכרת וידיעת ביטויים מיקצועיים בעברית (בכל תחום), אך מה שחשוב יותר זה שתהיה הבנה בין המתקשרים בתחום המסוים.
כיוון שבתחום הנגרות נוצר מצב שלמעט מספר ביטויים, הרוב בגרמנית ואנגלית. לכן, יש חשיבות בעיני, נכון לזמנים האלה, הקפדה על נכונות הביטויים בשתי השפות השגורות.
Alex the Cheesepenter
סמל אישי של המשתמש
Alex Milch
סופר משתמש
 
הודעות: 4297
הצטרף: 13 אוגוסט 2007, 18:09
מיקום: חיפה


חזור אל נגרות

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: MSN [Bot], Yair Feldmann ו־16 אורחים