פתרון בעיות בפרוייקט קטן

[Yair Feldmann]

ממש לא עבודה גדולה (אבל עדיין נחמדה) ואני מביא אותה כאן רק כדי להראות כמה פתרונות והתמודדות עם מגבלות.
ענת, חברה של בתי, קיבלה פרוייקט בלימודי עיצוב לתכנן ולבנות שרפרף. המאפיין אותו: יש לו שני מצבים, אחד ישיבה רגילה ואחד ישיבה נטוייה קדימה. לכן יש לכל רגל שני מצבים, אנכי ונטוי. בתמונות אפשר לראות זאת בקלות. התכנון הוא כמובן שלה (וגם השיוף הקפדני...)
מגבלות: 1. היה לנו רק ערב וחצי להשלים את זה. 2. משיקולי המעצבת נבחר עץ אורן ולא סנדוויץ' למשל. 3. המורה אינו אוהב לראות ברגי עץ. 4. בגלל המידות השתמשנו בלוח אורן ברוחב 19 ס"מ, שכבר הספיק לקבל "בטן" לכל אורכו. היה לנו חומר בדיוק, בלי אפשרויות לטעות.

כל רגל בנוייה משני לוחות, מודבקים ומחוברים בשלושה דיבלי-עץ. (דיבל נוסף שרואים בדופן הוא של הקושרת, שאינה נראית בצילום וצמודה לתחתית הלוח העליון). הרגליים נטויות ולכן נוסרו למטה ולמעלה בזווית של 10 מעלות. גם הלוח העליון, כדי שייכנס יפה מעל החלק הפנימי של הרגל ובקו אחד עם החלק העליון - ובלי רווח - נוסר באותה זווית. הלוח העליון נוצר מהדבקה של שני לוחות ברוחב 14.5 ס"מ.
לחלק התחתון של הרגל יש שני מצבי ישיבה, לפי ההגדרה. כדי שהרגל תהייה מיושרת לרצפה גם במצב הנטוי, גם שם היה צריך לנסר ב-10 מעלות, וזה אינו אותו מישור של העקב השני של אותה רגל! הניסורים בוצעו כולם במסור שולחן, בהטייה של הלהב ב-10 מעלות ו/או בהטייה מתאימה של ה-miter.
אין כאן אף בורג והכל דיבלי-עץ. בחיבור הלוח העליון, מכיוון שהקידוח לדיבל צריך להיות מקביל לרגל, לא הסתמכנו על קידוח שיעבור מלמעלה וייכנס בזווית הנכונה לרגל (בגלל הגודל, אי אפשר לעשות זאת במקדחת עמוד ביתית עם שולחן הטייה). במקום זאת החורים ברגל נקדחו לפני שראש הרגל נוסר ב-10 מעלות, אז סומן הלוח העליון בפקקי-נעץ מצידו התחתון, ואז הלוח העליון נקדח (מלמטה, לפי הסימונים) במקדחת עמוד שהשולחן שלה הוטה ב-10 מעלות. כך התאפשר למקם את הלוח העליון במקומו ואז לדפוק דרכו את הדיבלים לתוך הרגליים. בגלל הזווית שבה מנוסרים שני הצדדים של הלוח העליון אי אפשר פשוט להניח אותו ולמקם אותו על דיבלים סמויים - אלא רק "להחליק" אותו לאורך מגרעות-האורך המשולשות ואז לקבע אותו.
העץ הרחב יצרה עוד בעייה: החלק החיצוני של הרגל, זה שבא במישור אחד עם הלוח העליון, הוא עגלולי ולכן נוצר בינו ובין הלוח מירווח בצורת קשת. פתרנו את זה על ידי יישור העגלוליות (בצד שגורם לקשת) בעדינות על שולחן הראוטר. עכשיו אין בכלל קשת-רווח!
קצת ספריי - ויאללה לבחינה (שעברה בסדר!)

[Pini Gold]

במגבלות הזמן שעמד לרשותכם - כל הכבוד.
האם הסטודנטים שאלו מדוע צריך בכלל שרפרף עם הטיה קדימה? מה בעצם מטרתו?
האם התוצאה היא שהשרפרף הוא סטטי ולכן עשוי להתנדנד בין שני המצבים, כלומר האם אין כאן מנגנון פתיחה למצב א' וסגירה למצב ב'?

איזה יופי שפתרתם את בעית ה"עגלוליות"

[Yair Feldmann]

פיני, לשאלתך הנה תשובתה של בעלת-הדבר:
ההשראה היא שרפרף מדיטציה שמשמש לישיבה נמוכה כך שהטוסיק נמצא מעל הקרסוליים. לטובת הארגונומיה וישיבה זקופה נותנים למושב זוית - במקרה הזה 95 מעלות. המצב המאוזן - מצב המנוחה הוא 1. על מנת שיהיה אפשר לערום את השרפרפים 2.יותר נוח (אפשר להניח עליו דברים וגם לשבת ׳רגיל) 3. לחסרי מנוחה זה מאפשר גם נענוע קל בזמן הישיבה.
וגם הוסיפה צילום של השראה למוצר

[amirb]

עבודה יפה וחשיבה טובה.
לגבי העץ, הלוחות אורן האלה על הפנים

[OrenA]

נהניתי לקרוא את התיאור המפורט, ובמיוחד את פתרון הבעיות. יצא מצוין - יישר כוח!