חובבי נגרות ואומנות העץ

זה התחיל בכך שהיתה חסרה לי קופסה לסכו"ם. זו היתה ההזדמנות לבנות קופסה "מקצועית" עם חיבורי אצבעות. וזו היתה ההזדמנות לבנות את הג'יג לחיבורי אצבעות, שכבר תואר פה. ומהנסיון הראשון עם הג'יג בעץ בעובי 12 מ"מ יצאו לי ארבע חתיכות שהשתלבו יפה. ומהן יצאה קופסה במידות 29X17X8 ס"מ. יישמתי טכניקה שראיתי באינטרנט, ואחרי שהקופסה היתה סגורה מכל פיאותיה, ניסרתי במסור שולחן במרחק כ-2 ס"מ מהדופן, כדי ליצור את המכסה. כך מקבלים התאמה טובה בין הגוף למכסה.
את המכסה לקופסה סיפק לי אלי שנהב, שהיתה לו חתיכת מהגוני שבאופן פלאי התאימה למידות הקופסה עם גילוח של מ"מ אחד מכל צד.
שכבה אחת של סנדינג סילר + שלוש שכבות ורנית שקוף מט + בד לבד לקרקעית (עדיין לא הוחלט אם יישאר אדום או יהיה ירוק, כמו של שולחן ביליארד) - והנה הקופסה מוכנה.

נראית יפה! האם היתה יפה יותר עם תבליט עץ, ציור צרוב בעץ או אפילו ציור על עץ?
תמהני...

תתחדש על הג'יג, אכן נראה ביצוע יפה.
ובקשר לעיצוב, אני ממש לא מתפלא, זה הקו של יאיר, פשוט, נקי ומינימליסטי (במובן החיובי של המילה).
ויאיר - שאלה - כשאתה עושה את הדפנות לקופסא כל שן היא 12 מ"מ כי זה עובי החומר, נכון? אז איך זה משתלב אחד בשני בכוח? יש מקום לדבק? חייב להיות איזשהו משחק להתאמה והדבקה, לא?

וואלה, אריה, קישוטים זה החלק הרגיש שלנו ועוד לא יצאנו מהקופסה בעניין זה. התירוץ שלי לקופסאות לא מקושטות הוא שהעץ מספיק יפה גם כך ואם נעשה קישוט (מה שאני לא יודע לעשות) זה יעביר את תשומת הלב מהעץ. אין ספק שהחוכמה היא שילוב בין התכונות.

harel כתב:תתחדש על הג'יג, אכן נראה ביצוע יפה.
ויאיר - שאלה - כשאתה עושה את הדפנות לקופסא כל שן היא 12 מ"מ כי זה עובי החומר, נכון? אז איך זה משתלב אחד בשני בכוח? יש מקום לדבק? חייב להיות איזשהו משחק להתאמה והדבקה, לא?

הראל, רוחב השן הוא כקוטר הביט - ולאו דווקא כעובי העץ. במקרה הזה, עובי העץ ורוחב השן כאחד הוא 12 מ"מ, ולכן השן רבועה, אבל באותה מידה אפשר לעשות שן של 6 או 10 מ"מ בעץ שעוביו 12 מ"מ - וגם שן של 18 מ"מ בעץ שעוביו 12 מ"מ. היופי בג'יג הוא שמה שיש לשנות בו הוא רק את הביט ואת שתי ה"לחיים" המתחלפות.
המבחן האולטימטיבי להצלחת המחבר הוא בהשתלבות ההדוקה של השיניים (לא בכוח שיסדוק את העץ, אבל בהחלט בלחיצה. האמריקאים קוראים לזה snug fit ). כמובן, הוספתי דבק - בלי להשאיר לו מקום "מיוחד". שכבה דקה של דבק והידוק טוב של השיניים והמגרעות, עושים את העבודה מצויין.

ולאריה, זה כמובן עניין של טעם, אבל אני לא אוהב (וגם מעולם לא נסיתי לבצע) קישוטים דוגמת צריבה, גילוף או ציור על עץ.

יאיר ופיני - התכוונתי ל- Teaser בלבד! למרבית ההפתעה, טעמי שלי הוא מינימליסטי קיצוני! גם אני חושב שיש טעם לתת לעץ לדבר... אבל כמובן שלעיתים יש צורך להוסיף קישוט כזה או אחר. פעם עשיתי פלטה לשולחן קטן מגדע של עץ אורן שהיה בערך בקוטר של 35 סמ ועובי כ- 7 סמ. הוא היה יפה כפי שהוא אבל צריך גימור, לא? בסופו של דבר נפלתי על רעיון: מרחתי שמן מנוע משומש שלקחתי מהמוסך(שבתוכו צפו שבבי מתכת של המנוע). והתקבל משהו שלא מהעולם הזה! איזה יופי! העץ שר, לא רק דיבר, ולכן לא היה צריך להוסיף מאומה. זה היה לפני ה מ ו ן זמן כך שלצערי אין צילום.

ועוד קצת להשלמה: יש צורת "קישוט" בעץ שנקראת אפליקציה. מדובר בגילופי עץ עדינים (לא כאן להסביר איך עושים זאת, אבל אם תהיה דרישה - אסביר בלשונית "גילוף"), שאותם מדביקים אח"כ על קופסאות, מגירות, דלתות ארונות וכו.

כמי שראה את שלד הקופסא לפני הגעתה למה שהיא כרגע , ומי שהיה עד לתרומת המכסה ע"י אלי, הריני לציין שמצא חן בעיני הדבר, עם הצירים
והריפוד הפנימי. הלא אמרתי כבר יותר מפעם שאנו מגלים מידי יום עוד ועוד כשרונות. יש בדעתי לפנות לצביקה הדר, שיערוך לנו בטלויזיה תחרויות בנושא
שלנו. מה דעתכם?????? וחוץ מזה יופי יאיר.

סובייקטיבית לחלוטין.
בקופסה בגודל הזה אני הייתי עושה אצבעות קצת יותר דקות.
כפי שציינתי,טעם אישי.

בשורה התחתונה כל הכבוד על הג'יג

ללא מילים
כמו זיגי ותחזינה עינינו

יפה מאוד סחתיין גם על הגימור