חובבי נגרות ואומנות העץ

כולם מכירים את התופעה המעצבנת: כאשר אתה חותך קצה בולט של דיבל עץ באמצעות מסור גב, המסור משאיר סימנים מכוערים בעץ שבתוכו נעוץ הדיבל.
מושיק כתב לפני כמה ימים (אמנם בפורום האחר, אבל אלוהים סולח לו כי מושיק כזה נחמד...) על מסור יפני גאוני שעולה 35 דולר, שיש לו שיניים רק בצד אחד, ובכך נמנעים הסימנים.
רק היפנים יכולים? לקחתי מסור גב ישן, ובעבודה של שלוש דקות על אבן משחזת שייפתי את השינייים מצד אחד - והתוצאה מצויינת: אין בכלל סימנים בעץ. עכשיו אני שוקל אם לקלף ממנו גם את המסגרת המחזיקה את הלהב, ובכך להגמיש אותו, כדי להפוך אותו ממש מרענני - ליפני.

יפה
לא תהיה לך ברירה אלה להגמיש את המשור
אחרת הנישור לא יהיה מקביל לעץ.
וגם הידית והיד לא יפריעו לנישור.
ע"מ לתת למשור גמישות מקסימלית הרוחב שלו צריך להיות לא יותר מכ 4 ס"מ
אני מניח שידית המשור נמצאת בקצה העליון לכן אפשר להתחיל לחתוך את המתכת מקצה המשור ולהשאיר מדרגה לקראת הידית כולל להשאיר במדרגה העליונה את פס המתכת שמחזיק את המשור לצורך חיזוק.
במשורים היפנים או במשור של VERITES הידית נמצאת במרכז המשור
ויש שיניים משני הצדדים כדי לאפשר נישור גם מימין וגם משמאל כי אי אפשר להפוך אותו (השיניים הבולטות חיבות להיות למעלה)

זו לא הפעם הראשונה שאנשים פה מבלבלים בין מסור למשור. נכון שבמקרא הופיעה המילה משור ב"ש", אך האקדמיה ללשון עברית החליטה לאחד מילים שבמקא הופיעו ב"ש" ל- "ס". ראה דוגמא שכין במקרא וסכין של ימנו, משור במקרא ומסור של ימנו. זו החלטת האקדמיה, והיא המחייבת מבחינת התקן הלשוני.
צא ולמד ופתח מילון אבן שושן וראה ההגדרה למשור היא מסור בעוד שההגדרה של מסור מפרטת מהו הכלי, אגב, אין מילה "משורית" ויש "מסורית"...

אמור מעתה "מסור", "ניסור", "מנסר", "ניסרתי"...

נאה דרשת הראל.
ואם כבר, צדקה מתחילה מבית: האקדמיה קבעה דוגמה ולא דוגמא (וברבים דוגמות). ראה
http://hebrew-academy.huji.ac.il/decision3.html
וכן ימינו (ולא ימנו שפירושו הים שלנו) כדי לציין את הימים שלנו. אמור מעתה: חדש ימינו כקדם.
ותבוא הברכה על כל מטהרי הלשון ונוטריה.

עד כמה שאני יודע המסורים האלה הם מסורי משיכה (PULL SAW) בעוד שמסור גב רגיל אינו כזה וכיוון השיניים שלו שונה.
לי יש מסור של IRWIN שהוא מסור משיכה ואינו משאיר סימנים בעץ, הלהב שלו הרבה יותר דק מכל מסור גב ואם תגדיל את התמונה תראה את השינים וההבדל בינהן למסור גב.

פלדמן, מצלמים עכשיו את העונה השלישית של "הכרישים" בערוץ 10... יאללה!

מודה ועוזב ירוחם

מסור משיכה מיועד בד"כ לחיתוך חיבורי שיניים (יותר קל לדייק בביצוע).
השיטה שלי לחיתוך דיבלים היא לשים חתיכת פורמייקת גב (פחות מ-0.5 מ"מ)
מתחת ללהב המסור ואת העודף ללטש. חוסך דולרים!

לא צריך שופל כדי לשתול פרח באדנית.
הכי מדוייק זה לחתוך את שארית הדיבל עד למיספר מ"מ מהעץ וללטש. אפשר לחשוב שאנחנו מלטשים 300 דיבלים בכל סצנריו. קצת פרופורציה רבותי

ללטש? השיטה שלי קצת יותר ישירה: חותך את הדיבל כ-1 מ"מ מעל השטח, לוקח מפסלת מושחזזזזזזזזזת ומלוטששששששת היטב ו...ספינג (זה לא עברית - נא לא לתקן) והעבודה הושלמה. ובל"ג (ובא לציון גואל).

בליטוש - זה צריך להיות נייר גס מאד שמשפיע גם על המסביב של
הדיבל ואם רוצים שהמלטשת תלטש רק את הדיבל תמיד
נשארת שקערורית קלה.
מה גם שמלטשת אקסצנטרית לא טובה לסוג זה של ליטוש.

עם מפסלת - כל עוד הדיבל נמצא קרוב לקצה העץ אכן פתרון לא רע
אבל כאשר הדיבל נמצא רחוק צריך להפוך את המפסלת ואז יש
סיכוי סביר לעבודה לא מושלמת.
גם כאשר המפסלת מושחזת יש מקרים שהדיבל נפצע
(הסיבים שלו זזים).

בשני המקרים צריך לנסר קרוב לעץ ע"מ להשאיר מינימום לצרכי שיוף ו\או עבודה עם מפסלת.(מעניין איך אתם מצליחים להשאיר בדיוק 1 מ"מ)
הואיל ואני שונא תוכניות חסכון אני יכול לאמר שמסור דיבלים זו אחת הקניות
היותר מוצלחות שלי. אני בד"כ מנסר משני הצדדים (חצי חצי) כי למסור יש נטיה בגלל חוסר עומס של הדיבל לעלות כלפי מעלה לקראת סוף הניסור.