יום הולדת לאמא - פרוייקט בהתהוות

[Pini Gold]

טקסטורה מעניינת. אני מניח שעצים אינם זמינים כל כך בישראל.

אגב, האם לא ראוי להשתמש באטמי אוזניים בעת חשיפה לרעש משור ה BOW ?

[javali]

פיני - אני לא יודע מה יש בארץ. צר לי.

יש שתי דרכים לעשות מחבורי סין וגרז נטויים. להטות את הסין או לישר את הגרז. הדוגמא הקודמת היתה עם סין שהוא המשך ישיר של הקרש והגרז נטוי. זה עובד לפעמים. בפעמים אחרות זה יכול להיות בעייתי. לדוגמא, כאשר הזויות לא מסתדרות ביחד. מה שצריך לעשות כאן זה לישר את הסין כך שיתאים לגרז ישר. את זה אני עושה בקצוות של הרגליים.

כדי למצא את המקום של הגרזים אני מרכיב הכל ללא הדבקה, מוודא שהזויות מתאימות, ומסמן לפי הסינים.

בהדבקה כאן הבסיס עוד לא מודבק. הוא נמצא כאן רק בשביל להכריח את הרגליים להיות מקבילות ובמרחק הנכון. אז למה לא להדביק? שתי סיבות: האחת כי הבסיס עוד לא גמור. אני רוצה שהוא יהיה טרפזי, וצריך לעגל מעט את השפה. הסיבה השניה היא שבלי הבסיס יהיה הרבה יותר קל לנקות את השער.

[Saba_jackson]

וואו!!
כמה למדתי...
תודה!

(תגיד, ומים יש שם אצלכם? )

[javali]

תודה סבא.

אחרי הדבקת השער לבסיס הקצוות של הסינים בולטים. קצת הקצעה והם באורך הנכון.

טוב, עכשיו נשארו שתי פעולות עיקריות - גימור וחיבור המתלים. הגימור הוא שכבה אחת שמן פשתן מורתח, כמה שכבות שלאק וסיום עם שעווה. לחיבור המתלים צריך לסמן את המקום שלהם, לקדוח חורים ולהדביק את המתלים. עכשיו צריך למצא את הסדר הנכון לפעולות.

אחרי שהמתלים מחוברים קשה לשים גימור כי אין משטח נוח לעבודה. המתלים מחוברים בחזית, ולכן זה צריך להראות טוב. זה אומר הדבקת מתלים זה השלב האחרון. מצד שני, בהדבקת המתלים סביר להניח שהדבק ייגר מתוך החורים. מה שאומר שיהיה צורך בניקוי לאחר ההדבקה וזה עלול לפגוע בגימור. החיים לא פשוטים. ההחלטה היא להדביק מתלים בסוף - השיקול הוא שהדבק לא ייתפס יותר מדי טוב על שעווה, ואם אזהר אולי לא ייגר הרבה והכל יהיה טוב. בגלל שהדבק עלול לא להדבק טוב אחרי הגימור, לא טוב לשים גימור על החורים, ולכן גם קדיחת החורים צריכה לבוא אחרי הגימור. הסימון גם יהיה קשה על הגימור, ומחיקת הסימון עלולה לפגוע בגימור. לכן הסדר שנקבע הוא: סימון מיקום לחורים, גימור, קדיחה והדבקת מתלים.

טיפ נוסף שלמדתי הוא שכשעובדים עם סרגל מניחים אותו כך שהסימון צמוד לעץ. זה נכון בוודאי כשמשתמשים בסרגל עבה כמו שאני משתמש, אבל זה חשוב גם בסרגלי מתכת. אחרת מסתכנים בשגיאה שיכולה להגיע למילימטר שלם.

אני אוהב לעבוד עם עץ. אני אוהב את כל השלבים, מהתכנון עד המסירה. אבל כמעט בכל פרוייקט יש רגעים מיוחדים. רגעים של התעלות, של ההרגשה שהנה יצרתי משהו. ויש שני שלבים בהם זה בד"כ קורה. הראשון הוא בשלב ההכנה של העץ, לפני שמתחילים לחתוך את המחברים. זה השלב שבו פיסת עץ הופכת לקרש שיש לו איזו שהיא תכלית. משום מה זה לא קרה לי בפרוייקט הנוכחי - אני לא יודע למה, אבל זה לא הגיע. השלב השני בו זה קורה הרבה זה כאשר אני מתחיל לשים את הגימור. בעיקר כשהמדובר על גימור שמן. לפני השמן יש אוסף קרשים שמחוברים האחד לשני. השמן נופח בהם חיים, והופך אותם למשהו אחר. אז הנה ההבדל בין עם שמן ובלעדיו, וכמה צילומים של העץ אחרי השימון.

במחשבה נוספת, אולי נוותר על השלאק הפעם...

[javali]

זהו. נגמר.

אחרי שהשמן התייבש, שמתי שעווה, קדחתי חורים, הדבקתי ונעצתי מתלים והמעמד מוכן. עכשיו ניתן לזה לנוח עוד יום-יומיים, נעטוף ונשלח...

[max63]

יישר כח! עבודה יסודית ומקצועית עד הסוף.
יצא אלגנטי ושימושי. לי קצת מפריעים הקוים החדים אבל מהצילום לא ברור כמה עיגלת את המוטות וגם עד כמה המתקן יציב. אם יושען ליד קיר לא תהיה בעיה.
גישתך לפרויקט מעוררת השראה. אמא בודאי תשמח.
מקס

[Moshe Eshel]

שמרתי את תגובתי לסוף,

אז קודם כל אני ממש אוהב את הקווים, השפעה יפנית משהו, ומאוד לטעמי - אני לא ממש מבין למה זה על בסיס קרקעי ולא תלוי, אבל זה באמת תלוי (משחק מילים) נסיבות....

קצת התאכזבתי לראות שאת הוווים בחרת להשתמש במתכת (אני מניח שקנוי), דוקא התחשק לי לראות תמונות שלך מפמפם מחרטה "רגלית" ומייצר Shaker Pegs

כל הכבוד על התיעוד המפורט! נחמד לראות בתמונות את מה שעד עכשיו רק קראתי עליו בסרטים, אני עוד נאבק עם המקצועות הידניים שלי (דוקא במפסלות הרבה פחות, ואפילו הצלחתי להשחיז סכין אחד כמו שצריך לאחרונה).

ברשותך, אני אקח את החומר ואאחד אותו למאמר שיכנס לספריית המאמרים שלנו - כדי שלא יעלם בחשכת הפורום.

ובהזדמנות זו אני קורא לחברים ולחברות -נו!!! עוד כאלה... לכתוב!!!

[javali]

תודה, תודה.

מקס: התלבטתי רבות עם לעגל את העמודים. לשערים מהם שאבתי את הדוגמא יש בד"כ עמודים עגולים. הסיבה העיקרית לחוסר העיגול היא שלדעתי זה היה פוגם בטקסטורה של העץ הזה. אני כן הקהתי את הפינות, אבל מדובר על שיפוע ברוחב של פחות ממילימטר.

בעקבות שאלתך בדקתי, ולמרבה הכלימה אכן המעמד אינו יציב מספיק. אני מקווה שעם תוספת המשקל של השרשראות בחזית היציבות תגדל, ואם לא, המעמד יהיה באמת ליד קיר. להבא אצטרך לשים לב לזה יותר.

משה: המעמד על בסיס בעקבות בקשה מפורשת של הקליינט. אני לא יודע עד כמה היא תאהב את הקווים היפניים, אבל אני מניח שזהות האמן (אם אפשר לקרא לו כך) תחפה על כל המגרעות.

לצערי, עדיין אין לי מחרטה. זה נמצא בתוכניות, אבל אני לא יודע מתי אגיע לזה. הווים הם של Brusso וקניתי אותם מלי-ואלי. בדיעבד ראיתי שברוסו גם מייצרים ווים כאלו מניירוסטה, ואני חושב שהצבע היה יותר מתאים לעץ הזה, אבל גם הווים האלו מתאימים לי.

באיזה שהוא שלב למדתי על שיטת השחזה בה לא מנסים ליצור שיפוע אלא קשת. מהנסיון שהיה לי איתה עושה רושם שזה די קל לקבל חוד טוב, וזו יכולה להיות שיטה מוצלחת מאוד כחלק מהליך הלמידה. אני עדיין משתמש בה לחלק מהלהבים. אני אנסה לכתוב על זה משהו כשתנו עלי המוזה.

ולבקשתך, כצפוי הרשות נתונה.

[Moshe Eshel]

Javali כשאתה מדבר על קשת בהשחזה אתה מדבר על Hollow Grinding? דהיינו קשת כלפי פנים Concave?
או על משהו אחר לגמרי?

וכן אם המדובר בזה, אז הטענה היא שיותר קל להשחיז כי אתה צריך לגרד רק את הקצה של הלהב ולא את כל הBevel.

[javali]

ניסיתי קצת hollow grinding. ההצלחה שלי הייתה מוגבלת מכמה סיבות. ראשית הגלגל שלי גדול (8") וזה משאיר שקע קטן שנעלם מהר. שנית אף פעם לא הצלחתי לעשות שקע אחיד, ואז בפעם הראשונה שמשחיזים אחרי הגלגל יש הרבה עבודה, ורוב השקע נעלם ולבסוף יכול להיות שניסיתי את זה רק עם להבים דקים מדי.

ככלל אני לא אוהב את הגלגל (זה לא שאני לא משתמש בו לפעמים, אבל אם אפשר להמנע אני מעדיף) הוא רועש ובלהבים צרים קשה להמנע משריפת הלהב.

מה שאני מדבר עליו זוהי קשת הפוכה ל-hollow grinding - קמור ולא קעור. מה שבעיקרון הרבה ספרי הדרכה מזהירים מפניו, אבל כשהוא נעשה נכון הוא עובד...