שלום לכולם
לפני מספר חודשים פרסמתי שאני מעביר את סדנת התחביב שלי למרתף. ואכן מאז אני עוסק בכך.
הגיע השלב שיש מה להראות למרות שעדיין לא סיימתי את העבודה.
ראשית אתחיל בהסבר כללי של הדרישות.
הרעיון היה להכין את כל התשתית מראש כך שיהיה לי נוח ולא יהיה טלאי על טלאי.
ראשית תכננתי באופן עקרוני את מיקום כל הכלים ואזורי העבודה.
הייתה בעיני חשיבות מרובה לתשתית שתהיה בכל הקירות כולל בתקרה ובצמוד לכל עמדות העבודה.
התשתית כללה:
רשת חשמל של 3 פאזות ושקעים מפוזרים בצורה נוחה ליד כל עמדה.
צנרת של לחץ אויר בכל אזורי עבודה.
צנרת שאיבת נסורת עם נקודות חיבור שמחוברת לשואב מרכזי.
היה צריך להשקיע הרבה מחשבה בתכנון של התשתית כדי שיהיו מינימום הצטלבויות בין התשתיות. כמו כן לא רציתי שהתשתית תהיה גבוהה מעל הכלים והשולחנות אלא מתחת לכלים ולשולחנות. את האזור מעל הכלים והשולחנות שמרתי לשימוש של כלים ידניים שיהיו מונחים על הקיר.
כדי שיהיה נוח לשים כלים ידניים על הקירות פרסתי לוחות עץ צמודים על כל הקירות, את הלוחות לא הצמדתי לקיר אלא השארתי רווח בין הלוחות לקיר זאת כדי לאפשר חיבור נוח וחזק של ברגים ארוכים.
מערכת החשמל:
התקנתי תעלות חשמל בכל הקירות והתקרה, שוקולדת שקעים בכל אזור עבודה.
מערכת החשמל בנויה על שלוש פאזות. את כל נקודות החשמל חיברתי לקופסת בקרה הכוללת מפסק נגד התחשמלות, הגנה על סדר פאזות וחוסר בפאזה, נתיך קופץ לשלוש פאזות.
החשמל מסופק לכל השקעים דרך ממסר ראשי שמבוקר על ידי לחצן START, STOP. היתרון בחיבור דרך ממסר ראשי הוא כאשר יש הפסקת חשמל אין חזרה אוטומטית של החשמל למכשירים. כמו כן זה מאפשר לי בסיום העבודה לנתק את החשמל מכל הכלים וזאת כדי למנוע שרפת המכשירים מנחשול חשמל.
במקביל לשלושת הפאזות לקחתי את אחת הפאזות והעברתי אותה דרך חישן זרם. בכל אזורי העבודה יש שקעים שמחוברים לחישן הזרם. השימוש בחישן הזרם הוא להפעלת השואב באופן אוטומטי כאשר מכשיר מופעל. החיישן מיועד במיוחד למכשירים ניידים לדוגמה מלטשת ידנית שמחוברת למערכת השאיבה המרכזית. ברגע שאני מפעיל את המלטשת ניכנס השואב לעבודה. כאשר אני מפסיק להשתמש במלטשת השואב מפסיק לעבוד.
המכשירים הקבועים והגדולים יותר מחוברים דרך בקרה שמפעילה את השואב ברגע שהמכשירים עובדים.
למערכת החשמל יש יציאה אחת של שקעים שמחוברים ישירות ולא דרך המפסק START, STOP. לשקעים אלו יש טיימר והם משמשים לטעינת סוללות. הטיימר משמש להגבלת זמן הטעינה, והחיבור הישיר מאפשר טעינה גם כאשר לא נמצאים בסדנא והחשמל מנותק.
מערכת השאיבה:
השואב הוא של "גדעון" שלוש פאזות שני שקים. השואב נמצא מחוץ למרתף. לשואב מחוברת צנרת 4 צול מפלסטיק (צנרת ביוב) ובכל מקום שיש צורך לבצע כיפוף השתמשתי בשני זוויות של 45 מעלות כדי לא ליצור זווית חדה.
בכניסה לשואב חיברתי יחידת מפריד שבנויה מחבית בשיטת ציקלון.
לצנרת השואב הכנתי מראש הרבה כניסות שבשלב זה הן סגורות. כל יציאה שבשימוש תחובר לשסתום חשמלי עם בקרה כך שבזמן עבודה רק יציאה אחת פתוחה וכל יתר היציאות סגורות. ליד כל מכשיר יש מפסק שתפקידו לסגור כל יציאה פתוחה ולפתוח את היציאה המתאימה שהמפסק מחובר אליה. (את מערכת השסתומים בניתי ממנועים של חלונות חשמליים).
הפעלת השואב מבוצעת על יד בקר שבנוי משני טיימרים. טיימר שמפעיל את השואב לאחר 2 שניות מהפעלת מכשיר לדוגמה מסור, וזאת כדי ליצר צריכת זרם מדורגת כדי שלא תהיה תצרוכת זרם גבוהה כששני מכשירים מופעלים בו זמנית לדוגמה המסור והשואב. טיימר שני לכיבוי השואב. כאשר מכבים מכשיר, השואב ממשיך לעבוד עוד 20 שניות, וזאת כדי לאפשר לכל הנסורת להגיע לשואב בלי שתיתקע בצנרת הארוכה. כמובן שניתן לשנות את הזמנים וגם לבטל את ההשעיה. הצורך העיקרי לביטול ההשעיה משמש במיוחד עבור שימוש שאיבת נסורת מהרצפה עם צינור (כמו שואב רגיל) זאת כדי שניתן יהיה לכבות באופן מידי את השואב כאשר ניכנס עצם גדול לכניסת הצינור.
מערכת לחץ אוויר.
כדי להוזיל עלויות ולהתקין את הצנרת בצורה נוחה, השתמשתי בצינור גומי עבה עם חור עבה (כמו צינור במוסכים) את הצינור העברתי לאורך הקירות ובכל נקודת יציאה השתמשתי במחבר T מפלסטיק. מחבר מפלסטיק זול מאוד ולדעתי מספיק בשביל שימוש לתחביב. מה גם שלא מחברים ומנתקים את הכלים באופן ישיר לצינור. הרעיון הוא שבכול יציאה שרוצים להשתמש בה, מחברים צינור גמיש מסולסל ובקצה שלו מחברים כל פעם כלי אחר.
בכניסת המערכת אני מתכנן לחבר פילטר מים ומשמנת (רכשתי ביד 2).
מברגות:
בעיקרון כל המברגות שלי הם מברגות משומשות שהסוללה שלהן נגמרה. לכן רכשתי ספק מתח DC עם זרם גבוה וכל המברגות שלי מחוברות לספק. כך שלמעשה אין לי צורך להטעין את המברגות שמשמשות אותי בסדנא. החוט שמחובר למברגות בנוי בתוך גלגלת (במקור הגלגלת ששימשה לחוט החשמל בשואב ביתי ועברה הסבה) כך שניתן להאריך ולקצר את החוט בהתאם לצורך.
ספק הכוח משמש אותי גם להפעלת השסתומים ולהפעלת מעלית שולחן המקדחה (בהמשך אסביר).
מסור שולחני ושולחן עבודה:
את המסור השולחני הצבתי במרכז המרתף ובצמוד אליו בניתי שולחן עבודה (שבנוי משני שולחנות) שמשמש גם כהרחבה למסור וגם כשולחן עבודה. שולחן אחד של חברת FESTOOL שהחלפתי לו את הרגלים ובצמוד אליו שולחן שאני בניתי. לשני השולחנות בניתי מתחת מגרות. בין השולחנות למסור בניתי שני מדפים שיורדים מהתקרה. המדפים משמשים אותי כתושבת של המברגות וכלים שונים, במקום שהכלים יהיו מונחים על השולחן ויפריעו לעבודה נוחה. את המדף התחתון ניתן לכוון ואפשר להעלות אותו כלפי מעלה זה מאפשר להגדיל את המקום לגובה לדוגמה בניה של ארונית. בתקרה מעל השולחן התקנתי כניסה לשואב שמשמשת אותי לחיבור של מכשירים ידניים לדוגמה מלטשת או צנרת שאיבת לכלוך (כמו שואב רגיל).
את השולחנות בניתי עם יכולת כיוון עדינה כדי שניתן יהיה לאפס אותם עם המסור. רגליות האיפוס בנויות מבורג ארוך ואום שנימצא בבסיס הרגליים, לבורג חיברתי עיגול מעץ שמשמש כבסיס של הרגלים.
השאיבה למסור שולחני מתחלקת לשנים. שאיבה אחת מתחת למסור, צינור השאיבה יורד מהתקרה למסור וזאת בגלל שהמסור נמצא במרכז המרתף. לא רציתי להוביל צנרת על הרצפה. שאיבה שנייה מעל המסור שתחובר למגן הלהב.
למסור הוספתי ממסר בקרה להפעלת השואב כאשר המסור פועל.
מקדחת עמוד:
את מקדחת העמוד שדרגתי. החלפתי את המנוע מפאזה אחת למנוע שלוש פאזות (החלפתי את המנוע עם אביחי) זאת כדי שאוכל לחבר ממיר מהירות אלקטרוני (את הממיר רכשתי בעזרת מושיק). לממיר בניתי קופסת בקרה שבעזרתה ניתן לשנות מהירות, לשנות כיוון ועוד מספר בקרות. דרך הבקרה של הממיר אני נותן פיקוד להפעלת השואב כאשר המקדחה עובדת.
בגלל שהגדלתי את שולחן העבודה של המקדחה השימוש בידית היה מאוד לא נוח והצריך אותי כל פעם להתכופף כדי להגיע לידית. לכן חיברתי לשולחן העבודה מנוע שבעזרתו אני מעלה ומוריד את השולחן.
ארונית לכלים:
מעל שולחן הנגרים (שולחן נוסף שצמוד לקיר) בגובה התקרה הצמדתי ארונית עם מחיצות שניתנות לשינוי. הארונית משמשת לאכסון כלים חשמליים קטנים. המחיצות הנידות מאפשרות לי לתכנן את הארונית בהתאם לגודל הכלי ולמיקום שנוח לי.
עדיין לא סיימתי להתקין את כל המכשירים ואת כל הכלים עדכן בהמשך.
