ספרייה לילדים

[ניקו]

יופי של פרויקט.
אני זוכר את הפרויקט הראשון שלי עם מסור השולחן. הרגשתי כמו קולומבוס שגילה את אמריקה.

[e-r-a-n]

תודה לכולם!

אם אתה מחפש להתנסות בסוגי חיבורים חדשים עבורך, אני ממליץ לך ליישם בפעם הבאה חיבור אמין וחזק יותר הין דופן לתחתית על מנת למנוע "העמסת" רוב הרביט על אמצעי החיבור כפי שבנית.
מצורפת סקיצה לאפשרויות.
כדי לבצע חיבורי ברגים בצורה יעילה ככל האפשר, רצוי להכין קדח באמצעות מקדח שקען שכולל כתף צילינדרי של 10 מ"מ. את השקע ממלאים עם פקק שמיוצר באמצעות מקדח פקקים מאותו חומר.

תודה על העצה אלכס, רביט כזה באמת יכל להיות קל ופשוט לביצוע, בנוגע לחוזק אני לא בטוח אם במקרה הספציפי הזה חיבור כזה משנה משמעותית כי כל המשקל נופל בנוסף לדפנות, גם על המדף האמצעי והתחתון, החלק העליון מונח ישירות על הקיר האחורי (שנמצא במרכז הספרייה) ועל החוצצים של החלק התחתון, כך שבפועל אין משא משמעותי על הדפנות, או לפחות - הכל מתחלק בין הכל פה, אז אני מניח שהאופן שבו חיברתי את הצדדים לא משנה פה מבחינת עומס

תוכל להסביר איך או בעזרת איזה כלי ניתן לייצר פקקים כאלו?

מה שעדיין מטריד אותי בטכניקות חיבור יותר מורכבות היא מה אני עושה עם צביעה...באיזה שלב לצבוע וכו
למשל פה, יש שילוב של שלושה גוונים. התלבטתי בהתחלה אם להתנסות בסין וגרז לפס האפור בחזית.
התלבטתי אם לעשות תעלה במדף העליון והתחתון לטובת שני החוצצים
והבעיה שלי היא כזו - מתי לצבוע? הרי אחת הבעיות שצפויות לי בחיבורים כאלו או אחרים שאני אצטרך לבצע תיקונים קטנים, ליטוש קטן אם שני חלקים לא יתחברו בדיוק באותה פאזה למשל..ובמצב כזה, מה עושים? מחברים הכל הכל על יבש, בלי צבע, מלטשים ומסדרים הכל ואז צובעים הכל בנפרד ומרכיבים מחדש עם דבק?

נהדר וגם מועיל
והזכרת את הנקודה ש "מציקה" תדיר גם אותי - בוא וננסה חיבור חדש?! או שוב נשתמש בברגים נסתרים
לרוב מתעצל

בתמונה זה לא נראה לאמי אורן אלא לביד כול שהו

אורן 18ממ. המחשבה המקורית היתה להשתמש בסנדוויץ, אבל בסוף התחרטתי עקב המשקל הנוסף, ואולי לא רואים בתמונה בגלל האיכות הבינונית, אבל נשארת הטקסטורה של העץ, שתמיד מוסיפה יופי, וזה היה אחד השיקולים. המקום היחידי שלא רואים זה בחזית האפורה, שקיבלה עבודת שפכטל רצינית עקב חור דיבל שבטעות יצא עמוק מדי, ועוד קצת דפקטים שהיו בחתיכה הספציפית הזו.

יופי של פרויקט, ותכנון שנראה שימושי ומעשי מאוד.
הדבר היחיד שהייתי שוקל לשנות הוא לגבי ניצול החלל שנשאר בחלק התחתון. לאפשר גישה אליו לטובת אחסון ספרים לטווח ארוך (כאלו שמחכים לילד הבא, למשל).
מצד שני, בסידור הנוכחי זה יכול להיות אחלה מחבוא לתכשיטים וכו'

בהחלט רעיון

[arikbar]

מקסים

[Alex Milch]

e-r-a-n, אענה לך במעט אריכות,
שיטות החיבור והבניה לא אחידות והן בתלות הרגלים (לא קבעונות), סיבות ונסיבות, תיכנון ושיטות/אפשרויות יצור/הכנת החלקים.
בלי להתיחס לסקיצה שצרפתי קודם, יש שתי שיטות בסיסיום לבנית "ארגזי" ארונות.
אם ניקח כדוגמא ארגזי ארונות למטבח, חברות המטבחים ונגריות בעלות CNC יעדיפו בניה בשיטת גג/תחתית/מדפים בין הדפנות.
לפי שיטה זו יש אולי יותר חלקים בעלי מידה זהה ודורש התקנת רגליות צוקל בעלות אפיון יעודי ובמקום מאד מסוים.
נגרים יעדיפו דפנות בין גג לתחתית.
לכל שיטה יש הצידוק שלה בלי קשר לניצול חומר הגלם, הדבר זהה לשתי השיטות.

שיטות ןסוגי חיבור צריך לשקול בהתאם תיכנון מיבני, סוג חומר הגלם, אמצעי יצור, סוג החומר וסוג הגימור.
אין הגדרה אחת חד משמעית לשיטת צביעה שיכולה להיות ידנית או בהתזה. האם לצבוע לפני הרכבה או אחריה, גם כן תלויה בשיטת ואופן ההרכבה. בתעשיה יש את החיבורים המהירים וחצי נסתרים.
אני נוהג לצבוע פרוייקטים כשהם מורכבים ובמידת הצורך עושים מסקינג, זאת השיטה המקובלת.

מקדח שקען ומקדח פקקים ברמה טובה הם בין היתר של WPW:
https://drive.google.com/file/d/13txM-U ... 75rMy/view
בעמ' 17 של הקטלוג, בפינה השמאלית העליונה יש סט, אני מביא את זה כדוגמא. לי יש שני מקדחים שעושים שקע 10 מ"מ עם מקדח מוביל 3 ו-4 מ"מ ומקדח פקקים של 10 מ"מ.
ממליץ לך על מקדח שקען מסדרת PL ומקדח פקקים מסדרת MN בעמ' 16 של הקטלוג.

[e-r-a-n]

תודה אלכס, פירוט תמיד מתקבל בברכה

לגבי צביעה,
האם פרויקט מהסוג הזה, שמורכב מכמה צבעים, היית מעדיף לבנות מראש, ולצבוע כשהוא בנוי?
יש פה שקולים נוספים, נאמר ומשתמשים במסקינגטייפ כדי למנוע זליגת צבעים וכו', במידה ונדרש ליטוש בין שכבה לשכבה זה הופך לקשה או בלתי אפשרי להגיע לכל פינה של הצבע ברהיט מסוג כזה..לפחות עם המלטשת האקסנטרית. איך כדאי להתמודד עםזה? לעבוד חלק חשמלי וחלק ידני כדי לנסות להגיע לפינות?
עם צבעים אטומים פחות הרגשתי צורך, אבל ביישום לקה בלבד, יותר ניכר הסיבים שקופצים והצורך בליטוש השכבה הראשונה

לגבי השקען ומקדח פקקים - תודה רבה על ההמלצה וההכוונה לפריט הספציפי. נראה כמו משהו שבהחלט כדאי שיהיה לי בארסנל הכלים.
כמה זה סביר להשתמש בהם ללא מקדחת עמוד? ראיתי שהסוג הספציפי שהמלצת ניתן לשימוש גם ללא מקדחת עמוד, שזה מעולה. אבל האם הם נותנים תוצאות טובות גם בסיטואציה הזו?
מקדח פקקים ושקען של 10ממ נשמע כמו משהו שיספיק לאי אלו סוגי ברגים שיצא להשתמש בהם כנראה. מהיכן ניתן לרכוש כאלו?

ולגבי שיטות חיבור - תהיה אחרונה בנוגע לרביט לדפנות, האם גם בחומר רך כדוגמת אורן, בעובי של בסהכ 18ממ, היית ממליץ על ביצוע רביט ב"רצפה" שעליה תונח הדופן?
שכן רביט שם יוצר חומר בעובי של 9ממ שעליו תהיה הדופן והעומס שלה.
האם בסוג חיבור כזה יש צורך או משמעות לברגים, או שאפשר להסתפק בדבק בלבד? שואל כי זו הדבקה של הדופן באמצעות קצה הלוח, שלא נדבק טוב כמו הדבקה לאורך הסיבים

[Alex Milch]

צביעה - בוא נגיד שתמיד נמנעתי מלהכנס ל"מלכודות" כאלו. בבניה של ארונות, שולחנות, שידות וכד' בעיקר לחדרי ילדים, נתבתי את הענינים שגוף הוא בצבע מסוים שדלתות/חזיתות מגירה בגוונים שונים ולא משנה כמה. גוף ומשטח של שולחן יכולים להיות בגוונים שונים.
במיבנה כמו שלך, כמה חיבורים באמצעות פירזול 1/4 סיבוב נסתר היה עוזר אך ללא אמצעי קידוח מעבר לסימון יד וקידוח ידני, התוצאה היתה יכולה להיות רחוקה ממשביעת רצון. אני לא מספיק עמוק בתוך התיכנון והדרישות שהיו לגבי הספריה ולכן קשה לי להיות יותר ספציפי. לפעמים כדאי לשקול את הדרישות מפרויקט מסוים גם בהתחשב ביצוריותו ולעשות ויתורים ו/או שינויים בהתאם. מעולם לא אמרתי ללקוח "אי אפשר" אלא אם זה היה באמת נכון. מה שכן, הבאתי לתשומת לב את המשמעויות מבחינת עלויות עבור דרישות יחודיות.
אני מודע היטב לקושי והבעייתיות בליטוש בתלות בנסיבות ואכן יש צורך בפעולות ידניות לפעמים. ברשותי 4 סוגי מכשירי ליטוש, עגול אקבצנטרי, מלבני רוטט, מרובע רוטט ומשולש/עכבר רוטט. לא פעם הגישה לא מספיק נוחה ומונגשת לכלים האלה.
שקען ומקדח פקקים - ראיתי בתכניות טלוויזיה מבצעים קידוחי 35 מ"מ עם מקדחת יד נטענת. עם כל עשרות שנות הנסיון שלי, מעולם לא ראיתי אותי אפילו מנסה את זה. לגבי השקען, כל עוד מדובר בשקע קוני בלבד, אין בעיה. ברגע שאתה רוצה ליצור את השקע הגלילי של 10 מ"מ אתה עשוי ליצור קדח רחב מדי בגלל חוסר יציבות מספיק. כנ"ל לגדי הפקקים, חוסר יציבות ושמירה על ציריות ומרכזיות יניבו פקקים בקוטר קטן יותר. זה קורה גם עם מקדחת עמוד עם אתה לא מספיק מייצב את חתיכת העץ ממנה אתה מייצר את הפקקים. לפי-כך ועפ"י נסיוני, מאד מומלץ מקדחת עמוד. הדבר העיקרי הוא בהתאמה מדויקת מלאה בין הקטרים ללא צורך בתיקוני מרק.
טיפ חשוב שלמדתי עם הזמן: עם אתה קודח את הפקקים עד הסוך, כלומר עובר, הפקק נתקע במקדח וזה מעצבן, צריך לעצור ולחלץ את הפקק וכך הלאה. הפיתרון הוא לקבע את עומק הקידוח 1-2 מ"מ לפני הסוף ופשוט "לשבור" אותם עם מברג קטן בהתאם לכיוון הסיבים. אפשרות נוספת לאחר הקידוח העיוור, לנסר על מסור שולחני צמוד לגובל את התחתית וכך הפקקים יפלו. אישית העדפתי את השיטה הראשונה שאולי גוזלת מעט יותר זמן אך השיטה השניה יכולה לפזר את הפקקים והחיפוש והאיסוף גם גוזלים זמן.
ממליץ מאד על שני הכלים, לרכישה בדוק אצל משחיזי כלים לנגרות או חנויות אספקה טכנית בסביבת מקום מגוריך. לא בטמבוריות.
Rabbet - לגבי המיקרה הספציפי שלך, השיטה התחתונה בסקיצה שלי היא המתאימה ביותר, הדופן נשענת על בסיס עבה והבורג חודר מלמטה והוא בלתי נראה. רשום בגוגל את המילה Rabbet ותראה את מרבית הצורות והשיטות ליישומים שונים. החלוקה לא חייבת להיות חצי-חצי בעובי. השיטה הזאת מאפשרת למקם/לקבע שני חלקים שלא יזוזו בזמן הקיבוע באמצעות ברגים או סיכות או מסמרים. זו הסיבה העיקרית שאני משתמש בשיטה גם בבנית תיבות של מגירות, מבטיח חיבור ומידה מדויקים. בתצורה שבסקיצה המצורפת, דבק לא מספיק ויש צורך בהוספת חיזוק פוזיטיבי מכני. ראה בגוגל, לא כל התצורות כך.

[Alex Milch]

מספר תמונות להמחשה

[e-r-a-n]

תודה רבה אלכס.