רעיון ההקרבה נכון מאד. וגם לשאלה של SEVEN:

המקל היה ארוך יותר, ניסרתי ממנו חתיכה קצרה ושיחקתי איתה. בעקרון, המעבר מעיגול למשושה הוא קל - אורך צלע שווה לאורך הרדיוס. בפועל, המוט הוא לא לגמרי עגול, הקצוות קצת שבורים וקשה למצוא את המרכז ואת הרדיוס.
לאחר שניסיתי לסמן את המשושה על גדע החתיכה הקטנה שהקרבתי, ולא הרגשתי מספיק מרוצה מהתוצאה, ניסיתי גישה אחרת. סימנתי בקירוב, לחצתי אותה במלחצי השולחן והקצעתי פעם אחת כל צלע של המשושה. המשכתי כך (כל פעם שחררתי, הקצעתי צלע אחת ועברתי לצלע הבאה). בסופו של דבר התקבל משושה די טוב.
עם המשושה הזה, שהייתי מרוצה מספיק ממנו, סימנתי על המקל עצמו.
האתגר הבא היה כיצד לקלוב מקל באורך מטר וכיצד לסמן.
קלבתי את המוט למחציים כך שהוא חצי בולט מעל מישור השולחן. עם עפרון וביד חופשית, רצתי לאורך אחד הקודקודים של המשושה. השענתי את הזרת על השולחן ושמרתי על אותו מנח של יד. רצתי והגעתי לצד השני. בצד השני סימנתי מאותה הנקודה את שאר הקודקודים ואז שוב סימנתי קו לכל אורך. בדקתי אם הקו אכן מגיע מקודקוד מסומן אחד לקודקוד מסומן נגדי. מדי פעם היו פספוסים, גם בגלל שהמקל לא היה לגמרי עגול ולא לגמרי ישר.
אחרי זה - לקלוב את המוט ושוב להקציע כל פעם במעבר אחד או שניים ולסובב לצלע הבאה.